שלום לכולם, אני חדש פה ואני אשמח אם תוכלו לעזור לי.
במשך השנתיים האחרונות הייתי בקשר עם מישהי, זה התחיל פחות או יותר ישר אל תוך הסקס, ועם הזמן גם נהפכנו לידידים הכי טובים.
הקשר הזה נבנה הכי הפוך והכי רע שיכול להיות, אחרי חצי שנה של קשר ושל שיחות ושל אסאמאסים ושל מפגשים, לשנינו היה ברור שיש פה משהו מעבר... לא פעם אחת אפילו אמרנו אחד לשניה "שהלוואי שלחבר/ה שלנו יהיה קשה כזה כמו שיש לנו".
אחרי שנה פחות או יותר באחד המפגשים שלנו היא שאלה אותי אם יש אפשרות שנהפוך את הקשר הזה לקשר של חברות רשמית, ומצאתי את כל הסיבות הכי טיפשיות שאפשר כדי להוריד אותה מזה... כמו אידיוט כמובן.
לא פחות מזה, במהלך הקשר הזה שלנו גם סיפרתי לה לא פעם אחת על בנות אחרות שאולי יהיה לי משהו איתן, עם אחת מהן יצאתי למשך שבועיים ואחרי שזה לא הלך הייתי בטוח שיצאתי קירח משני היכוונים. בבושת פנים שאלתי אותה אם יש אפשרות שנחזור לקשר הזה ולמרבה הפתעתי היא הסכימה.
היינו החברים הכי טובים, עשינו הכל, דיברנו על הכל, שיתפנו אחד את השני על הכל, היינו אשכרה חברים בלי הגדרה ובלי המחויבות של דברים שחברים עושים.
במשך ה-3 חודשים האחרונים אנחנו כבר לא בקשר הזה... קרה מה שקרה, עשיתי טעות של ילד והחלטתי לא לדבר איתה 3-4 ימים.
היא מחקה לי משהו בפייסבוק והתעצבנתי עליה שהיא לא בפעם הראשונה החליטה שהיא עושה ממני ילד קטן ולא אומרת לו את האמת אלא מנסה למרוח אותו...
אחרי "תקופת הנתק" הזאת , אחרי שהתקשרתי אליה, שאלתי אותה אם היא רוצה ש"נשלים פערים" והיא אמרה לי שאנחנו צריכים לדבר, ואז פתחה הכל... אמרה שהיא הרגישה אליי הרבה ושכל פעם נתתי לה סיבות להבין שזה לא יסתדר בינינו, אמרה שהיא אף פעם לא הסתכלה על גברים אחרים, שהפריע לה לראות אותי עם אחרות במחשבה, ועוד... ממש הביעה רגשות
הבנתי שעשיתי טעות ענקית רק אחרי שאיבדתי אותה...
כרגע נכון להיום המצב פשוט התהפך. אני לא מפסיק לחשוב עליה, אני לא מפסיק לקנא, להיות אובססיבי, להתקשר, לנסות להראות אהבה.
לפני שבועיים היא קיבלה ממני מכתב עם כל מה שאני מרגיש בפנים וכתבתי לה שאני אוהב אותה, בפעם הראשונה היא שמעה על זה ממני...
בכל הקשר הזה שהיה לנו לא דאגתי להראות לה יותר מדי כמה היא חשובה לי, בכל הקשר הזה תמיד הייתה לי את ההרגשה שהיא זאת שרודפת אחריי, בשיחות בינינו היא גם אמרה לי שאם לא הריב המפגר הזה שיצרתי והנתק הטיפשי שלי רוב הסיכויים שהיינו ממשיכים בקשר הזה... ושיכול להיות שגם היינו נהיים חברים אם הייתי בא אליה ושואל אותה אם היא בנעיין.
כיום, אחרי ששאלתי אותה אם היא רוצה שנהיה ביחד התשובה שהיא נותנת לי זה שהיא לא יודעת ושהיא מרגישה בי רק כידיד כנראה, ושהכל יכול להיות בעתיד אבל היא לא רוצה להשלות אותי. אני ממש תלוי באוויר ולא ידוע מה לעשות עם עצמי, אני מדוכא, לא מפסיק לחשוב עליה וכמה אידיוט יצאתי.
אני יודע שהיא לא יוצאת עם אף אחד, אני יודע בוודאות שאני חשוב לה, אבל זה לא נראה ככה לפחות מהצד שלה...
אנחנו כבר לא מדברים כמו פעם, לא משתפים כמו פעם.
לפעמים בשיחות בינינו כן יש הבזקים של שיתוף ושל הבנה כמו פעם...
איך אני מחזיר אותה אליי?
חשבתי על שתי אפשרויות...
הראשונה היא לנסות להרוויח אותה מחדש, להראות לה פן של חברות, פן של אכפתיות מצידי, לנסות לא ללחוץ יותר מדי (מהרגע שאמרתי לה במפורש מה אני מרגיש אליה וכמה היא חשובה לי, ירדה לי סוג של אבן מהלב, שלפחות עכשיו היא יודעת וזה פחות תלוי בי), לנסות להתנהג כמו חבר, למרות שאני לא יודע כמה אני אוכל לחדש...
האפשרות השניה היא נתק טוטאלי, אבל אני חושש מהאפשרות הזאת כי זה סוג של קלף אחרון שאם אני אעשה אותו אני כבר לא אוכל לחזור אחורה....
אין לי ספק שהיום השליטה נמצאת אצלה, והבנתי שזה הדבר הכי גרוע שיכול להיות אצל בנות... אסור להראות להן יותר מדי חיבה ותשומת לב, אבל מצד שני זה הדבר שכנראה לא עשיתי מספיק בכל תקופת הקשר הארוכה שלנו.
אני אשמח לקבל עצות, תודה מראש.



ציטוט ההודעה

