הצבא הכי מוסרי בעולם
לחץ משתלט עלי. הלב שלי פועם מהר. הוא משתולל. אני מתחיל לנשום בקצב קצוב ואיטי כדי להרגיע ולהסדיר את קצב הפעימות.
יש לי רעד קל בידיים. אני מנסה להשתלט עליו.
הפה שלי מרגיש יבש אז אני שולח את הלשון שלי החוצה כדי להרטיב קצת את השפתיים.
המחשבות מתחילות להתרוצץ לי בראש: "זה מוסרי להרוג אותו? יש לו ילדה קטנה ואישה בבית. יש לו גם זוג הורים ובטח חברים. איך אני יכול לקחת אותו מכל מי שהוא יקר לו? באיזו זכות?". אני מתחיל להזכיר לעצמי את התדריך שקיבלתי מהמפקד שלי ואני עובר בראשי על כל הראיות שהציגו לי. האיש הזה, ששמו הפרטי מחמוד אך איני יכול לגלות לכם מהו שם משפחתו, עשה דברים נוראיים. הוא רצח משפחה שלמה של יהודים, לא השאיר זכר מההורים ולא השאיר זכר מהילדים הקטנים. הוא מפלצת.
אני עם עין אחת סגורה ועין שנייה פתוחה ונעולה על המטרה דרך כוונת הרובה. אני מזכיר לעצמי את ההוראה החד משמעית שקיבלתי: "חייל, מחמוד לא חוזר חי. הכוח יכניס אותך פנימה, אתה תתמקם על אחת הגבעות בסמוך לבית מגוריו ואתה מוריד אותו. בשביל זה הכשרנו אותך להיות צלף. תדע שההוראה באה מהכי גבוה שאפשר. יש אנשים שלא מגיע להם לנשום עוד נשימה כי במעשיהם הנוראיים הם שללו מעצמם את הזכות הבסיסית ביותר - את הזכות להמשיך לחיות".
שלווה משתלטת עלי ואני חש שהרובה הפך ליציב. צלב הכוונת יושב בדיוק על המטרה שעומדת לפני החלון בקומה השנייה בביתו. האצבע שלי מוכנה לנקירה על ההדק. אני מפסיק לנשום בשביל לא לזוז, כל העולם סביבי נעלם לרגע ואז אני סוחט את ההדק עד הסוף. משתיק הקול עושה את שלו והשקט נשמר בשעה שהמטרה נופלת על הרצפה בביתו.
________________________________________
מוקדש באהבה לחיילי צה"ל - הצבא הכי מוסרי בעולם
ציטוט ההודעה
,
נכתב במקור על ידי krazex
