
נכתב במקור על ידי
משתמש אנונימי
יצאתי עם בחור במשך חודשיים סה"כ ,היה מעולה, היה מתקשר כל יום,דואג, ביתי,חם,אוהב, רגיש,יש לו טאקט - ממש אביר על סוס לבן...
אחרי חודשיים הוא ראה שהוא לא מצליח לספק אותי פיזית, וזה דיי ביאס אותו עד כמה שידוע לי, וגם המרחק ביננו דיי תרם , המרחק הגיאוגרפי, ו.... הגורם הכי גדול לפרידה היה שהוא דתי מסורתי, ואני ממש לא,אפילו לא מאמינה... אבל מכבדת.. והוא לא ראה את הקשר הזה מתקדם לשום מקום עתידי משמעותי (לא ראה אתנו ממשיכים לחתונה שורה תחתונה) בכל אופן- הבחור נפרד ממני בפלאפון!!!! אחרי שכל הלילה היינו ביחד... ישנתי אצלו .
על זה אני חושבת שהוא ממש מוג לב ופחדן, הוא לא רצה לראות את האכזבה שלי ממנו כנראה.
בכל אופן נשברתי ואחרי 4 ימים שלחתי לו SMS בו רשמתי- שלא מתאים לי הדיסטנס הזה ביננו (כי דיי הפכנו לקרובים..) ושדווקא השבוע הייתי צריכה אוזן....הוא החזיר SMS בו הוא רשם שאני תמיד מוזמנת להתקשר אם אני צריכה אוזן , ושהוא שחושב שהדיסטנס עושה רק טוב ועדיף ככה..
הייתי צריכה לנהוג אחרת,השאלה איך?
ואם יש איך לצאת כשידי על העליונה בסיפור הזה.. ?