היי, קוראים לי אדם, ואת המקום שבו אני גר אני לא יפרסם לא פה, ולא בשום מקום אחר. בשביל הסיפור אמציא לאותו שטח התנחלויות שם - "מעלה רצון". במעלה רצון יש כ4 ישובים יהודים, ועוד עשרות כפרים ערביים שונים, יש גם במעלה רצון את "צומת המעלה" שהוא מקשר בין כל אותם ישובים לכביש ראשי שמוביל ישר לירושליים, כמובן שגם כל שאר הכפרים הערביים מחוברים לאותה צומת ובאותה צומת יש תחנת דלק ערבית, סניף של רמי לוי, שכמובן הערבים חוגגים שם, וכמה פיצוציות יהודיות. באותה צומת היו כ"כ הרבה נסיונות לפיגועים... עשרות אם לא מאות...
אספר לכם על מקרה אחד....
***
אני שוכב שם... מסתכל ימינה רואה אותה, והיא נראת כמו בובה... למה לא הקשבתי לזאב...
חצי שעה לפני:
-"נגמרו לי הסיגריות"
אמרתי לזאב, החבר הכי טוב שלי, אני איתו מאז שאני זוכר אותי
-"וואי אתה רציני? טוב.. רוצה לקפוץ ל'צומת'?"
-"כן... יש לי עבודה מחר אני לא רוצה לעבור אותה על יבש..."
ידעתי שגם לו אין סיגריות, ברור, אתמול הוא ישב עלי כמו קרציה ומצץ לי סיגריות מהחבילה במקום דם...
-"אין לי כח אדם, יש לי הרגשה רעה לגבי זה.."
-"תשמע, גם אני לא אוהב את זה, אבל זה המקום היחידי שילד בן 16 יכול לקנות סיגריות... אתה יודע טוב מאוד שהישוב קטן ושאם נקנה במכולת או יראו אותנו מנסים לקנות ישר הולך לאמאבא, ואז בערך נמות..., זאב קפוץ לי! אני לא מת בתול!"
מי שמכיר את זאב יודע שאם אתה מצליח להצחיק אותו, הוא שלך, מזל שאני בנאדם מצחיק הא?
-"חחח, טוב יא יצור, עלי אתה לא תמות בתול, בא מהר לפני שיגמרו הטרמפים ל'צומת'!"
ההליכה לטרמפיאדה הייתה קצרה, לא יותר מרבע שעה הליכה, הגענו לטרמפיאדה
-"סעמ-עמק! באותו מקום שכתוב לך לשמור שבת גם כתוב לך להכניס אורחים! מה הייתה הבעיה שלו לעצור?!"
-"אל תשאל אותי זאב, מה קרה לך אתה נראה לחוץ, תשתחרר אחי, עוד חצי שעה אתה עם סיגריה בפה והעולם סוכר...."
-"אדם, לאידע, אין לך את ההרגשה הזו? יש לי ת'לחץ הזה כאילו משו רע יקרה!"
-"באנה זאב, לא היה שום... שום מקרה רע כבר שבועיים, נראה לי כבר נמאס לערבים האלה... אולי הם מצאו איזה עם אחר לרצוח?"
-"מצחיק מאוד אדם, אבל גם אני לא רוצה למות בתול, אני יורד מזה, גם מאוחר אתה בא אלי נשחק איזה פיפ"א?"
-"אין מצב, אני לא ישרוד מחר בלי סיגריות! מה אתה רוצה לגרום לי להרגיש רע? אתה יודע שאני יודע שזה דפוק!"
-"יאללה אדם... איתך באש ובמים"
-"חסר לך שלא זאב!"
הגיע טרמפ. עלינו, זהו חשבתי לעצמי, עוד רבע שעה יצאנו משם והכל טוב...
***
הטעם של הדם בפה... חיות... מה עשיתי להם? מזל שזאב הצליח לברוח...
רבע שעה לפני:
הגענו לצומת, ירדנו מהטרמפ, אמרנו תודה לנהג והוא נסע ונעלם מהעין...
-"וואלה מאוחר"
-"כן, דיי ריק פה... הארנק שלי אצלך"
-"מה הלחץ אדם? אי פעם איכזבתי אותך?"
הוא הוציא את הארנק המיוחד שלנו, בו היינו שומרים עודפים וכאלה ורק ממנו היינו קונים סיגריות
-"כמה נשאר"
-"גג 40... מה אתה קונה?"
-"הייתי רוצה מרלבורו אדום... למה יקר?"
-"תתפנק אני הולך על נובלס...."
זאב... חסר טעם... מה נובלס?!
יצאנו לכיוון אחת הפיצוציות, אחרי 5 דקות יצאנו כל אחד עם החבילה שלו, יצאנו לטרמפיאדה חזרה הבייתה,
-"מי זה שם אדם?"
-"לא יודע, אבל נראה כאילו הוא רץ לכיוונינו... זאב אם קורה משו הולכים על רולטה ערבית"
רולטה ערבית... אם הבנאדם הזה בא לפגוע בנו, נרוץ שנינו לשני כיוונים שונים ונתן לו לבחור את הקורבן שלו, כך שאחד יספיק לברוח ולהזעיק עזרה, מי שהוא ירדוף אחריו, כנראה חסר מזל... בכל זאת... רולטה ערבית...
-"מה נעשה עם זאתי שמאחור?"
-"מסכנה, היא רק מנסה לתפוס טרמפים כמונו... טוב היא תהיה תחת חסותו של האחד שאין לו מזל, בתקווה שהוא יכול לגבור עליו... אם הוא לא יכול אין מה לעשות בכל מקרה..."
-"אדם למה פסימי? ומה אם הוא רץ לפה לחבק אותנו... מי יודע אולי הוא יהודי.."
-"זאב, בא נוציא את הראש מהתחת... צדקת... משו רע יקרה... טוב, נחייה ונראה"
הוא הגיע אלינו... היה לו כובע גרב, באמת היה קר, אבל לא כ"כ...
אחרי שהוא שלף את הסכין וצרח בערבית הבנו שכנראה הוא כן החליט להיות מחבל... שיט..
רצנו לשני הצדדים, הערבי בחר בי כנראה, זאב רץ ונעלם ואני הסתובבתי והדפתי את הערבי, נסיתי להפחיד אותו, להראות לו שהוא לא מפחיד אותי ושהוא האחרון שיגרום לי לפחד ללכת בארץ שלי! טוב קשה להראות מאיים כשיש לך סכין בבטן...
'השמוק הזה דקר אותי...' חשבתי לעצמי, טוב אני גמור, בא ננסה לעשות את המקסימום לעזור אותו מלפגוע בה... שלפתי את הסכין מתוכי, הכאב היה עצום... הרגשתי שאני נשפך החוצה... חיבקתי את הערבי ותקעתי לו את הסכין בירך... אין מצב הוא רץ... לפחות לא בקרוב...
הצלחתי? הצלחתי? היא בסדר? מה אם זאב? מה קורה לי? המחשבות האלה ריצדו לי בראשי בשעה שהעולם נהיה שחור יותר ויותר...
למה אני....?
***
הכל לבן... הכל מסנוור, מזה מולי? וואלה זה פלורוסנט, אני כנראה בבית חולים או משו
-"א'מצב אדם?"
-"זאב דקרו את החבר שלך, איבדתי הכרה, עכשיו כשאני חוזר זה הדבר הכי טוב שאתה מוצא להגיד?"
-"הצלחת, היא בסדר, הכל בסדר, והמוחמד הזה בידיים של הביטחון"
-"היה חסר להם שלא... לא הוצאתי ת'סכין מהבטן סתם, זה נוח כשזה שם.."
-"אדם-אתה-יצור!"
פרמדיק נכנס, אמר לי שהלהב של הסכין לא נכנסה עמוק מספיק בשביל לפגוע בדברים חיוניים, ושאני יחזור לעצמי עם הזמן...
עבר הזמן... שנתיים, הגוף חזר לעצמו, בטח, אבל הפחד, האדרנלין, הטעם של הדם בפה... אני בחיים שלי לא אשכח את הלילה הזה...
אבל היי! שרדתי.....
הסיפור הזה לא מבוסס על סיפור אמיתי... הוא סיפור אמיתי!
החיים (בסרט) אקשן
ציטוט ההודעה
