חמין מאקארון
חמין מאקארון
אני מכירה אנשים שבשבילם המושג חמין הוא תמיד סיר גדול, עמוס קיטניות - חומוס, שעועית, גריסים, חיטה - עם כמה נתחי בשר ותפוחי אדמה, וביצים קשות חומות.
כן, בטח שזה חמין. אבל הוא לא היחיד!
ברפרטואר שלי יש לפחות 10 סוגי חמינים שונים, וההתלבטות מדי יום שישי היא לא 'האם לעשות חמין' אלא 'איזה חמין לעשות'.
לכל אחד מבני הבית יש את ההעדפות שלו, אבל על חמין אחד כולם חותמים בעיניים עצומות - על חמין מקרוני.
הוא קל, גם להכנה וגם לעיכול, הוא ממלא את הבית בניחוחות עדנים בשבת בבוקר, והכי חשוב - הוא מה זה טעים טעים, קשה לעמוד בפניו.
כל סועד מקבל שתיים-שלוש פרוסות עבות של תפוחי אדמה חומים ששהו בתחתית הסיר כל הלילה, נתח עוף רך, ביצה קשה חומה, וערימת מקרונים זהובים, נימוחים ונמסים בפה. וכדי להחליק את כל העונג הזה פנימה, רצוי ללוות אותו בסלט ירקות קצוץ דק, מלא שום ולימון, ואז ההנאה המושלמת מובטחת.
חמין מקארון
המצרכים
חבילת מקרוני מספר 7 של אוסם, או המקבילה מתוצרת חוץ. (אפשר יותר דק , אבל לא ממש רצוי)
מדובר המקרוני המאורכים, כמו ספגטי רק יותר עבים.
נתחי עוף כמספר הסועדים
תפוחי אדמה, בערך 1 לסועד
ביצים כמספר הסועדים
שמן, מלח, פלפל, מעט תבלין צהוב - כורכום או חוואייג'.
שקית ניילון לאפיה מסוג 'קוקי'.
מבשלים את חבילת המקרוני עד לדרגת 'אל-דנטה', ממש להקפיד לא לבשל יתר על המידה.
מעבירים למסננת, ושוטפים תחת מים קרים זורמים כדי לעצור את תהליך הבישול.
מרתיחים ביצים קשות כמספר הסועדים. מניחים בצד.
קולפים את תפוחי האדמה, ופורסים לפרוסות בעובי אצבע. מניחים בצד.
בסיר רחב - לא חשוב העומק, אבל חשוב מאד שטח התחתית - מטגנים במעט שמן את נתחי העוף.
מזהיבים את העוף היטב משני הצדדים עד שהוא מקבל צבע שזוף יפה.
מוציאים את נתחי העוף בכף מחוררת אל צלחת, מכבים את האש
כאן מסתיים הבישול. מכאן והלאה זו רק מלאכת הרכבת החמין בסיר:
לשמן שנשאר בסיר מטיגון העוף, מוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם ומעט תבלין צהוב.
מערבבים היטב את תערובת השמן והתבלינים, ומוסיפים פנימה את המקרוני המבושלים.
דואגים שכל המקרונים ייצבעו בצהוב ויקבלו את מנת המלח והפלפל המתאימה לחיככם.
מחזירים את המקרוני למסננת.
על תחתית הסיר, איך שהיא ככה צהובה ועם שאריות השמן והתבלינים, מסדרים את פרוסות תפוחי האדמה בשכבה אחת. (לכן חשוב שהסיר יהיה רחב, כדי שעל תחתיתו יהיה מקום להרבה תפו"א.. )
זורים מעל תפוחי האדמה מעט מלח ופלפל.
מניחים על תפוחי האדמה את נתחי העוף בצורה מסודרת, ממליחים ומפלפלים את העוף.
שופכים את המקרוני מלמעלה, שיכסה את כל העוף.
מכסים את הכל ביריעת ניילון כדי להגן על המקרוני מפני התייבשות בשהייה הארוכה בתנור.
אני משתמשת בשקית אפיה של קוקי: אני גוזרת אותה בשני צדדים ופותחת אותה להיות יריעה אחת במקום שקית, ואז אני מכסה בה את הכל. זה גמיש, ועם סכין אני דוחפת את הקצוות שלה סביב סביב אל עבר תחתית הסיר.
מעל יריעת הניילון, מניחים במעגל את הביצים הקשות, צמודות לדופן הסיר, ומקבעות הניילון למקום.
מכסים את הסיר במכסה אטום ומכניסים לתנור שחומם מראש ל - 180 מעלות בערך.
כעבור כחצי עד שלושת רבעי שעה, מנמיכים את חום התנור לחום של חמין, בערך 100-120 מעלות.
החמין מתבשל במשך כל הלילה, ובבוקר כדאי להציץ ולבדוק האם הכל קיבל גוון שזוף יפה.
אם כן, אפשר להנמיך את התנור לחום המינימילי, רק כדי שישמור על הסיר חם עד לשעת האוכל.
אם לא, להשאיר את אותו חום עד לשעת האוכל.
להגשה - מוציאים את הביצים הקשות לקערה עם מים קרים וקולפים.
מסלקים את יריעת הניילון. הופכים את הסיר על מגש גדול.
תפוחי האדמה השחומים נמצאים בראש המבנה. מתחילים לחלק אותם לצלחות, אחר כך את נתחי העוף בזהירות כי הם ממש רכים ומתפרקים, ואחר כך את המקרוני.
הכל אמור להיות חום ו"חמיני" כזה... לא שוכחים ביצה חמינדוס אחת לכל אחד... ובתיאבון!
למען הסר ספק, ומאחר והשאלה התעוררה מספר פעמים בפורום שלנו - אני מדגישה שבחמין הזה אין צורך בשום תוספת של מים! החמין מתבשל עם קצת השמן שיש בתבשיל ועם הנוזלים והשומן שמגיר העוף.
ציטוט ההודעה
