השיעור שלמדתי בעצמי
תמיד הייתה בי התשוקה להצליח.
"התשוקה מגדילה את מה שאדם רוצה בו. היא עצמה צומחת מכוח אי-מימושה."
היו לי המון הצלחות בחיים. אני מגדיר את עצמי כאדם מצליח.
כל החיים שלי רדפתי אחריה.
וגם הצלחתי להשיג אותה היכן שרציתי.
בדיוק במטרה שהצבתי לעצמי.
זה המקום שלי להודות לאלו שבזכותם הצלחתי.
"עלינו להודות לשוטים. בלעדיהם – אנחנו, השאר, לא יכולנו להצליח."
היו המון מקומות שההצלחה דרשה תכנון מעמיק.
היא הצליחה הכי טוב, היכן שהייתי ספונטאני ופשוט התחלתי לפעול.
"אל תחכה... הזמן לפעול אף פעם לא יהיה מושלם."
חבל שלא הכרתי את הציטוט הזה לפני כמה שנים...
גם הוא מעמיק בתחום הפיתוח האישי ואני לומד ממנו המון.
הוא אמר לי אתמול בתגובה לכל המאמרים שאני נותן לו לקרוא:
"אתה כותב דברים נכונים. אבל אלו תובנות שהסקת בזכות אנשים אחרים.
לא את הכול אתה חווית על בשרך."
הדברים שלו נצרבו בזיכרוני.
והחלטתי לצאת בחיפוש אחר תובנה חדשה, תובנה אישית שלי.
אני רוצה לשתף אתכם בתובנה מאוד חשובה שאני למדתי היום.
בימים האחרונים, פרסמתי המון מאמרים שעוסקים בהשגת הצלחה.
המאמרים מעניינים ומלמדים בהתאם לתגובותיכם – אני ממליץ למי שלא קרא,
ומודה מקרב לב על התגובות החמות.
אבל אני חושב שלמדתי את התובנה של החיים שלי היום. אני לא מגזים.
בתקווה שתפנימו אותה גם אתם.
אני פעיל בפורום "אטרף" מזה כשבוע ימים.
ראיתי דרישה למנהל נוסף לפורום אימון אישי.
פניתי בבקשה ל"סוניק" ידידי, מנהל הפורום הנוכחי.
בתגובה נמסר לי שיש צורך בוותק מסוים, מינימום כמות הודעות והבנה בנושא.
במקביל, הוא כתב לי את הדברים הבאים:
"אם אפשר להוסיף, יש לך הבנה טובה מאוד בנושא, אבל מנקודת מבט אישית שלי, יהיה נחמד אם לרגע תרפה מכל המרוץ הצלחה הזה שאתה מנסה להכניס אליו את כולנו ולנסות לפתוח פוסטים מסוג אחר, רגועים יותר, כאלה שמספקים דרכים לפתח כישורים ולא רק מאיצים אותך אל ההצלחה."
אתה חלק מהסיבות שבזכותן למדתי תובנה חדשה.
"לעולם לא יהיה רגע מתאים יותר מהיום להיות ה"אתה" הטוב ביותר."
מה קורה כשאתה משיג את ההצלחה?
אתמול בערב, תכננתי לי מטרות מחדש עד לשלוש שנים הקרובות.
אבל בלילה, הבנתי שפספסתי מטרה אחת. המטרה הכי חשובה.
מה עם המטרה: "לקום כל בוקר עם חיוך ולדאוג לשמור עליו כל היום"?
טווח הזמנים שהצבתי לעצמי לביצוע היה החל מהבוקר כשאתעורר.
הלכתי לישון מוקדם יחסית מכיוון שהיה לי מבחן חשוב באנגלית שהיה עליי להצליח בו ברמה מסוימת שהצבתי לעצמי.
התעוררתי. נזכרתי. חייכתי. חיוך מרוח על כל הפנים.
שמעתי את השירים שאני אוהב שנתנו לי אנרגיה לבוקר החדש והמשכתי לחייך.
התארגנתי ויצאתי עם אוזניות באוזניים לעבר המוסד בו הייתי עתיד להיבחן.
בדרך, אני ממשיך לחייך. אנשים מסתכלים עליי ולא מבינים למה.
אבל אני בשלי. עדיין מחייך. לא מוריד לשנייה את החיוך.
אני מגיע ופוגש אנשים. עוזר להם עם חיוך.
גורם להם לחייך. הם מחייכים אליי בחזרה.
אני נכנס למבחן. מעודד את אלו שממתינים איתי וממשיך לחייך.
כבר היה לי ציון בתחום אבל ניגשתי לנסות ולהוציא ציון גבוה יותר.
כשהבנתי את זה באמצע המבחן, הפנמתי שאין לי מה להפסיד.
ככה או אחרת, אני יוצא מורווח.
המשכתי את המבחן בתחושה של "מה שיהיה – יהיה".
משיג תוצאה גבוהה מזו שהצבתי לעצמי.
רואה אנשים שממתינים להיבחן.
מחייך ואומר להם "בהצלחה".
ואז, באותו רגע, הבנתי את זה.
כשאתה מחייך, החיים מחייכים אליך בחזרה.
זה נכון שלא היה לי מה להפסיד במבחן.
זה נכון שאם בחיים האמיתיים היינו יוצאים מורווחים ככה או אחרת
ועושים כל דבר בגישה של "מה שיהיה – יהיה",
החיים היו הרבה יותר קלים.
מי אמר שחייבים להיאחז חזק בחיים כדי שחס וחלילה לא יקרה משהו לא טוב או אחרת ממה שאנחנו מצפים או רוצים?
לא משנה מה קורה לך, תמשיך לחייך.
אני ניסיתי. קרה לי משהו שציפיתי ליותר אבל מיד חשבתי על חצי הכוס המלאה.
הייתי חכ"ם – חצי כוס מלאה.
הודיתי לבורא עולם על מה שנתן לי ואיך שנתן לי וביקשתי שבפעם הבאה, ייתן לי קצת יותר.
חברים יקרים, זו התובנה שלי:
אני הבנתי שכדי להצליח בחיים, אתה נדרש לכוח רצון והשקעה רבה.
אני הבנתי שכדי להצליח בחיים, אתה נדרש למשמעת עצמית מלווה בהתמדה.
אני הבנתי שכדי להצליח בחיים, אתה נדרש לאומץ לב ללא פחד מהכישלון.
אבל הכי הרבה ויותר מכולם, אני הבנתי שכדי להצליח בחיים
אתה צריך לעשות את הכי טוב שאתה יכול
ולתת לחיים לעשות את השאר!
להוריד את הרדיפה אחרי ההצלחה מהעורק הראשי, הוורידים והנימים.
להעיף את העלוקה הזאת שנקראת הצלחה ומוצצת לך את כל הדם.
ופשוט... להרפות... לשחרר...
זה קשה. זה דורש אמון בחיים עצמם.
זה ממש כמו למסור את החיים שלך בידי הגורל.
אני אדם דתי ומאמין בבורא עולם.
אני יודע שהוא שולט בגורלי. הכול כתוב לי מלמעלה.
אני יודע שכל מה שהוא עושה בשבילי מתוכנן בקפידה ובהתאמה מושלמת רק בשבילי.
וממש לא אכפת לי להניח את החיים שלי בידיים שלו.
אבל רק אחרי שאני אדע שעשיתי את הטוב ביותר שאני יכול.
הקב"ה עוזר למי שעוזר לעצמו.
הניחו לעצמכם להיות מוצחקים בקלות.
נסו להגיע לפסגה, אבל שלבו את ההעפלה עם גישה משועשעת וצוהלת.
כל נסיגה טומנת בחובה גם הזדמנות גדולה.
החיים לא נועדו להיות מסכת ייסורים אלא חגיגה מתמשכת.
המאמר הזה הוא האחרון לעת עתה.
נותן לחיים לעשות את השאר.
עם חיוך 
שיעור לחיים - שיעור אחרון לעת עתה
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי SaYGoDBaY
