כתבה| מדוע למעשה אנחנו מתאהבים ומפלרטטים
האהבה הרומנטית והפלירטוטים התפתחו אצלינו כבר בשחר האנושות.על פי ספרו של זואולוג נודע, דסמונד מוריס[Y1],הקוף העירום: "לגבי הרב יונק בעל האון המיני, היה זה חידוש לצאת למסע-מזוןולעזוב מאחור את הנקבות שלו בלתי-מוגנות מפני נסיונות מגע מצד זכרים אחרים,העשויים להזדמן למקום...", "...התשובה הייתה התפתחות של קשר זוגי".אז ניתן להבין כי משום שנדרש האדם הקדמון לנטוש את ביתו ואת נקבתו על מנת לצודמזון, נוצרה בעיה שדרשה את פתרון הזוגיות. דסמונד מוריס חקר גם את תקופת החיזור,ומצא אותה אצל מינים רבים של בעלי חיים. אך ישנם הבדלים ניכרים בדפוסי החיזורבינינו לבין מינים שונים של בעלי חיים. אצל האדם תקופת החיזור יכולה להימשך שבועות,ורבות אף חודשים על פי ממצאיו. אילו אצל בעלי חיים שונים תקופת החיזור תהה קצרהבהרבה.
עוד על פיספרו ניתן להבין כי משום שהאדם עבר תהליך נאותוני [Y2]התבקשוהורי הצאצאים להישאר זמן רב ביחד, על מנת שהנקבה תוכל לגדל את הצאצאים בעוד הזכריוצא לציד ומביא עימו מזון. מאותה הסיבה שנאלץ הזוג האנושי הקדמון לבלות זמן כה רבביחד, על הנקבה היה לבחון כיאה את בן זוגה כאב לצאצאיה. האבולוציה הביאה עימה ביןהיתר את קרום הבתולין כתשובה לבעיה זו. עקב קרום הבתולין נאלצה הנקבה לבחור את בןזוגה בקפידה, שכן ההזדווגות הראשונה איננה בהכרח נעימה וכרוכה בקריעתו של קרוםהבתולין.
אם נערוךתצפית על בעל חיים שונה, כמו הזאב לדוגמא, נוכל לזהות מיד כי נמצא תהליך חיזורמהיר ברגע שהנקבה מיוחמת. בטבע הזאבים חיים בלהקות. אך ורק למנהיג הלהקה יש אתהפריווילגיה להזווג עם נקבת הלהקה. כאשר זו מיוחמת הוא מתחיל בנסיונותיו להזדווגעימה. תחילה היא שוכבת ולא נותנת לו כלל אפשרות. לאחר זמן מה היא אף נובחת לעברובחשיפת שיניים, זאת בניסיון להרתיע ולהפחיד אותו. אם זה עבר את כל מחסומיה הואמגיע לפסגת ההר, ההזדווגות. אצל הזאבים כאמור החיזור נמשך דקות עד מספר שעות. אךאין הוא יגיע לשבועות, או חודשים כמו אצל האדם.
התופקנותשמגלה נקבת הזאב כלפי הזאב המבקש להיזדווג עימה נובעת מהצורך שלה במציאת האבהמתאים ביותר לצאצאיה. במידה והזאב לא עקשן או חזק מספיק הוא עלול להירתעמתוקפנותה, לסגת או אף לוותר לגמרי על ההזדווגות. כמו אצלם כך גם אצלינו לתקופתהחיזור תפקיד חשוב, שכן בעזרתה בודקים השניים זה את זה ומחליטים כל אחד עם עצמוהאם זה הוא הפרטנר האידיאלי לבניית קן והבאת צאצאים. זו, אם כן, הסיבה לכך שהנשיםיכולות לפתע להחליט שלא לענות לטלפון שלך. מאותה הסיבה הגברים יכולים להגיב אלייךבאדישות, או לבטל ולהזיז דייטים. באופן לא מודע בונים כך השניים מבחנים זה לזו אשרבעזרתם יוכלו לקבל קנה מידה אודות האסרטיביות של העומד מולם, ועל נכונותו והתמדתובהבאת הקשר החיזורי לידי מערכת יחסים. למעשה הם בונים על כך שבמידה ויימאסו עליוהמשחקים הללו הוא ככל הנראה לא נחוש מספיק, ואם היה מתפתח קשר הוא לא היה מחזיקמעמד, או שיהיה בוגד.
האנתרופולוגית,הלן פישר[Y3] ,מסבירה במאמרה 'הסבר כימי לרומנטיקה', כי אנשים רבים נמשכים לאתגר של לשנות את בניזוגם. "אני קוראת לזה אהבה מתסכלת" מסבירה הלן פישר. "אפילו אם אתהלא אוהב מישהו יותר מדי, העובדה שהוא לא רוצה אותך, או שחברים אומרים לך לזרוקאותו, רק גורמת לך לרצות אותו יותר! מערכות יחסים מהסוג הזה יכולות להפוך להתמכרותשבה אתה עושה דברים משוגעים על מנת להשיג את אותו אדם". ממאמר זה ניתן להסיקכי כאשר בן הזוג נותן לנו לחוש שאין הוא רוצה בנו אנו חשים משיכה רבה לשנות אתתחושתו ולגרום לו לרצות אותנו. זה בעצם אחד הגורמים המושכים ביותר בתקופת החיזורובמבחנים שאנו מציבים זה לזו לכל אורכה.
-------------------------------
[Y1]דסמונד מוריס הנו זואולוג ואתולוג אשר פרסם ספרים רבים וחשוביםאודות התנהגות בעלי חיים, ואף פיתח תיאוריות חדשות בתחום זה
[Y2]תהליך נאותוני הנו תהליך בו התארכה תקופת הילדות של צאצאי האדםהקדמון והם נשארו זמן ממושך תלויים באימם. (תקופת זמן העולה בהרבה על תקופת הזמןהמקובלת אצל יונקים אחרים לילדות). תקופת הילדות הארוכה הזו האורכת עד גיל 13 לערך נשמרה עד היום. זאת על מנת להאריך את התקופה שב מוח האדם קולט דברים חדשים, לומד מהר, סקרן מאוד ומסתגל לחיים ולעולם.
[Y3]הלן פישר היאאנתרופולוגית ידועת שם, מרצה באוניברסיטת רטגרס, אשר זכתה בפרס הנכבד של "האגודההאמריקנית לאנתרופולוגיה" על מחקריה ופרסומיה. פישר, חוקרת נודעת מאוניברסיטתרטגרס בניו ג'רזי, מתמחה בתחומי אהבה, מין והיחסים שבין המינים.
ציטוט ההודעה
