
נכתב במקור על ידי
QcT
"אין ספק שאני חי כמו כלב", צוחק יובל מנדלוביץ', 29, העוסק בהצלת בעלי חיים ומגדל בביתו 12 כלבי אמסטף, רוטוויילר, פיט-בול ודוגה ארגנטינאי. "ככה זה כשהבית הופך לבית מחסה", הוא אומר וזוכה לנשיקה משושקה, פיט-בול מאסיווית שנוצלה ככלבת הרבעה לקרבות כלבים ומג'ורג'י, אמסטף מנומר בן שלוש, שננטש לפני כשנתיים ושוקם על ידי מנדלוביץ' שריפא אותו מחרדת הנטישה.
בדירת שני חדרים קטנטנה וגינה, מאכלס מנדלוביץ' את הכלבים - חמישה שחיים בלהקה ללא אלימות ומסתובבים בבית ובגינה, ושבעה שחיים במכלאות מרווחות. מנדלוביץ' חולם על מימון שיאפשר מחסה ממוסד. "מאז מותה של אביבית גנון מנשיכת אמסטף היה 'עליהום' על הכלבים האלה", אמר, "בעלי כלבים רבים נוטשים אותם מבהלה ואחרים בוחרים לגדלם כדי להשתמש בהם לקרבות כלבים או להרתעה והתוצאה היא שהכלבים עוברים התעללות כדי שיגדלו להיות אכזריים".
אתי אלטמן, דוברת עמותת "תנו לחיות לחיות", מוסיפה ש"כלבים רבים ננטשים ועוברים התעללות, אך העמותה לא מסוגלת להחזיק אותם בגלל שתושבי האזור פורצים למכלאה וגונבים אותם לקרבות כלבים". מצוקת הכלבים שהוגדרו כמסוכנים הפכה את מנדלוביץ' לכתובת לכל מי שמנסה למצוא להם מחסה. "הטלפון לא מפסיק לצלצל", אמר, "אני מקבל הודעות באמצע הלילה על כלבים נטושים ורץ להביא אותם".
"הכלבים מגיעים עם טראומות", הוא מספר, "ולאחר שהות קצרה אני מזהה מה הפחדים שלהם ומתחיל לשקם אותם, בונה להם הביטחון, נוסך בהם רוגע ונותן המון אהבה וחום אנושי. כשהכלבים נחשפים לאורך תקופה לסביבה רגועה, בטוחה ואוהבת הם הופכים לפודלים קטנים", הוא צוחק.
על צווארו של דוגו, כלב דוגה ארגנטינאי עצום המצוי במכלאה הביתית של מנדלוביץ', עוד נותרו צלקות הקולר שעטה עליו בעליו הקודם. "הכלב הזה עבר התעללות נוראה", מספר מנדלוביץ', "קשרו אותו בצורה אכזרית עם חוט ברזל הדוק לצוואר. בהתחלה, כשהייתי מאכיל אותו, הוא היה תוקף אותי", הוא מחייך וחושף סימני שריטות ונשיכות בגופו, "אבל עכשיו, אחרי שהוא התרגל לתנאים החדשים והוא מקבל חום ואהבה הוא הפך לחברותי ונעים".
אט אט ארג סביבו מנדלוביץ' אנשים שהחלו להתגייס ולסייע בהוצאות הטיפול ובהאכלה. שרית גרג'י, המעבירה סדנאות לטיפול בבעלי חיים בשירות בתי הסוהר, מתנדבת לסייע בטיפול ובאיתור בתים חמים לכלבים. "אנחנו מפרסמים מודעה באינטרנט ומסננים את מאות הפונים", אומרת גרג'י, "חשוב לנו שהכלב המשוקם יקבל בית חם. אנחנו בודקים את האנשים, מבקרים בביתם ומוודאים שהכלב לא ינוצל או יינטש שנית".
"אי אפשר להמציא חוקים לחיסול גזעים", אומר מנדלוביץ', "צריך לאפשר לאנשים לגדל אותם, אבל לפקח מי מגדל אותם ואיזה שימוש נעשה בהם, וחשוב מכל - לתת הדרכה הולמת למי שבוחר לגדל כלב כזה". לדבריו, יש חשיבות עליונה לסירוס ועיקור, והוא אף מקפיד לעשות זאת לכל כלב המגיע לביתו. "הכל תלוי באדם המגדל את הכלב", הדגיש, "גם לכלב זאב יש יכולת להיות תוקפני וגם חתול יכול לתקוף תינוק. חבל שהכלבים האלה יורדמו בגלל תוקפנות של בעלי כלבים שלא ראויים לגדלם". הכלבים המסתובבים בבית התרפקו לכל אורך הראיון על הכתבת וצלם העיתון שעצרו את הנשימה. לבסוף, "נכנעו" לכלבים שדרשו ליטופים, והרעיפו נשיקות.