לפני כמה ימים סיימתי מוקדם את העבודה, ראיתי שהבר העירוני פתוח ונכנסתי לשבת. לא הופתעתי כשראיתי שאין שם אף אחד, אפילו מעט הופתעתי כשגיליתי שהברמנית הספיקה כבר לפתוח את המקום. התיישבתי. היא קיבלה את פניי בנעימות כמו תמיד. אני כבר מוכר בבר הזה, לא שיש לי איזו בעיה עם אלכוהול, אבל אני יושב שם הרבה. אפילו על בקבוק קולה או ספרייט. מקום נחמד לשבת בו ולחשוב עם עצמך מבלי להרגיש מבודד מדי. בתור אחד שמאוד אוהב חברה ואנשים, קשה לי, אפילו כשאני רוצה לחשוב עם עצמי, להיות מבודד לגמרי מהעולם שבחוץ. השעה הייתה כל כך מוקדמת עד שהברמנית ידעה שיקח זמן עד שהלקוח הראשון יופיע ועבודתה תתחיל. היא באה והתיישבה בכיסא לידי. היה נראה כאילו משהו מעיק עליה.
השיחה כולה הייתה על מצבי רוח משתנים ללא כל סיבה מיוחדת. על העובדה שכשהיא אנרגתית היא מצליחה לחוש טוב יותר מרגע לרגע אפילו כשהיא לבד. וכשהיא במצב רוח כבד ועייף היא שוקעת בזה לאט לאט. היא המשיכה ואמרה שכשהיא פותחת את המקום בתחושת חוסר אנרגיות ועייפות היא מנסה לדמיין שיגיעו אנשים נחמדים ויהיה כיף ומצחיק. הפתיע לגלות שהמחשבות האלה גורמות לה להרגיש רע יותר."נו, דברי אליי."
- "חח מה? אין לי מה להגיד."
"שקרנית. אני רואה שיש לך משהו שאת מתה כבר לשתף."
- "סתם. לא במצב רוח היום. תמיד בשעה הזו אני עם עצמי, ואו שאני באה עם מצב רוח טוב ומלהיטה את עצמי והולכת ונעשית שמחה מרגע לרגע. או שאני באה במצב רוח כמו היום ושוקעת מרגע לרגע בחוסר כוח וכבדות."
היה עצוב לי לשמוע את המשפט הזה. משתי סיבות. האחת היא שראיית העולם הזו היא עצובה, פסימית, כואבת וברור שמאוד מעצבנת. הסיבה השנייה היא שבעקבות ראיית העולם הזו היא קובעת "האמת כואבת" וזה חבל. כי במקרה הספציפי הזה האמת ממש לא כואבת."זה גורם לי להבין את מה שהולך. האמת כואבת- העובדה שהאושר שלי תלוי באנשים אחרים. במי שיבוא או לא יבוא, שאני אכיר או לא אכיר, שיהיה מצחיק או דפוק, אנרגטי או כבד. מעצבן אותי שאני לא יכולה לגרם לעצמי אושר בלי קשר לדברים חיצוניים".
יותר מכך, מעתה גם אתם יודעים זאת. וגם ביני וביניכם אין כל הבדל בעניין הזה. מעתה האושר שלכם מושפע מאנשים אחרים. אך לא תלוי בהם. אם אתם חשים ברע בקירבת אדם מסוים זו היא הבחירה שלכם. אבל אם תנסו, תגלו שאתם יכולים להינות אפילו בנוכחותו, ויותר מכך אפילו בהשפעתו."את בטוחה שהאושר שלך תלוי באחרים?"
- "ברור... אם יבואו אנשים שישבו לי כמו קרצייה על הצוואר וינדנדו לי ויציקו לי כל הזמן אני בחיים לא ארגיש טוב עד שהם ילכו."
"אנשים אולי משפיעים בדרך זו או אחרת על האושר שלנו זה ברור. אבל האושר שלנו בטח שלא תלוי בהם. אני אביא לך דוגמא. היה לי חבר שהיה החבר הכי טוב שלי תקופה ארוכה מאוד. באיזשהו שלב הוא שמע על משהי שאני רוצה ואני מתחיל איתה והולך לי ממש טוב ואפילו קבענו לנו דייט. לא עבר הרבה זמן והתברר לי שאחרי השיחה שלנו הוא קבע איתה בעצמו דייט. אמנם בסופו של דבר היא אמרה לו שהיא חושבת שזה לא יתקדם ואיתי ניסתה לקבוע דייט נוסף, אבל עדיין מה שהוא עשה היה לא במקום. נתקתי איתו קשר. מעט מאוד זמן אחר כך הכרתי חבר שהיו בינינו הרבה יותר דברים משותפים ואפילו יותר נהנתי בחברתו. האושר שלנו מושפע על ידי אנשים אחרים, אבל בטח שלא תלוי בהם. גם אם כרגע האושר שלי כביכול תלוי באדם X, לא משנה מה יקרה בינינו וינתק הקשר, אני אכיר את אדם Y שיספק לי לא פחות אושר."
- "זה ממש יפה שככה אתה רואה את הדברים ושככה זה עובד אצלך. אבל אצלי זה אחרת. אני לא מצליחה לאמץ את הגישה הזו."
"אני לא שונה ממך בשום דבר. פשוט יש משהו פיצפון שאני מבין. הדבר הזה הוא שהאושר שלי תלוי בדבר אחד בלבד. הדבר הזה הוא קבוצה של נוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים) במוח שלי. כאשר המוח שלי מפריש אותם, אני חש בטוב. ואת יודעת מה ניתן להסיק מכך? שהמוח שלנו ואך ורק המוח שלנו מחליט מתי לחוש בטוב ומתי לא. כשאת מחליטה שפגישה או שיחה עם אנשים מסוימים תגרום לך לחוש ברע או פשוט לא לחוש בטוב- את מעבירה הוראה למוח 'בשיחה עם בן אדם X אין אישור לשיחרור נוירוטרנסמיטורים שגורמים לתחושה טובה'. את מחליטה באילו מצבים, באיזה סיטואציות ועם אילו אנשים תוכלי להרגיש טוב ועם אילו לא. ההבדל היחיד שהיה ביני לבינך הוא שאני ידעתי את זה, ואת לא. מעתה אין בינינו הבדלים, והאושר שלך גם הוא כמו שלי- מושפע מאחרים, אך לא תלוי בהם."
תהינו (;



ציטוט ההודעה