אין לי חברים (18)

[anomi]

אני חייב להגיד שאני בן אדם נורמלי לחלוטין אם זה משנה :@ ואני בן אדם נורא נחמד עם אופי נורא טוב בן אדם שבאמאת כיף לדבר איתו שאוהב לעזור ויודע להצחיק שצריך אנשים בקיצור יש לי הרבה מה לתת מעצמי הבעיה שהחברה לא מודעת לזה מה זה לא מודעת אני לא פתוח מספיק לאנשים
הכול התחיל מלפני שנתיים ונמשך עד עכשיו זה כנראה יהרוס לי את החיים יצאתי מהבית ספר (אין לי בגרות) והכול מבחירה מוטעת לא רציתי ללמוד לא יודע להסביר את זה בדיוק אבל זה כבר קרה. זה התחיל בזה שהייתי מבריז המון מהבית ספר הייתי בסוג של דיכאון כנראה תקופה של התבגרות שהשפיעה עלייה חזק והזנחתי אותה לא ידעתי לפנות לאנשים שעוד היו איתי שיכלו לעזור לי להתגבר על זה...
אחרי שיותר משנה שהייתי מנותק מהעולם ויצאי מהבית ספר הסתגרתי בבית לתקופה ואיבדתי את כול האנשים שהיו לי ואז שהגעתי לגיל 18 יצאתי לעבוד יותר נכון אמא שלי חיפשה לי עבודה ועבדתי 3 חודשיים וכול ה 3 חודשיים האלא שהייתי עובד לא תרמו לי כלום חשבתי שאני יכיר אנשים אבל לצערי זה לא קרה הכרתי ילד אחד בעבודה אבל הוא גדול מימני בכמה שנים טובות אז לא הלך.. וכרגע אני הפסקתי לעבוד כי אין לי על מה החיים שלי שחורים אין לי תקווה אני כבר לא בטוח שהכול אצלי יסתדר כי זה לא נראה בכלל ככה אין לי סיבות לקום כול בוקר מחדש פשוט אין. אין לי תוכניות פשוט כלום אני מרגיש כמו רוח
המצב שלי נורא מדאיג ומעיק עליי לא פעם חשבתי על להתאבד אבל אני לא מסוגל לעשות את זה לפחות לא בזמן הזה אני כול היום 24 שעות על המחשב
ואני לא יודע כבר מה לעשות עם עצמי אני בקושי רואה אור שמש נהייתי אפילו לבן מרוב שאני בבית
הדימוי העצמי שלי נמוך והביטחון העצמי שלי ירד קשה לי להתסכל לאנשים בעיניים שמדברים איתי. קשה לי לאכול ליד אנשים אני מתבייש כזה אני מנסה להיות הכי נחמד שיש לאנשים ויש אנשים שניצלו אותי כמה פעמים על זה . תמיד הייתי מהסוג הזה שאוהב לתת ולתת ולחיות בתוך בועה שכול האנשים טובים אפשר להגיד שאני תמים מאוד תמים.
אני חיי כרגע עם אמא שלי ההורים שלי התגרשו לפני כמה חודשיים וזה לא ממש משנה לי כי אבא שלי היה בחול תקופה ארוכה והוא חוזר בקרוב לא שזה משנה לי גם..
אין לי אחים אני בן יחיד ואמא שלי שתהיה בריאה לא מחסירה לי פשוט כלום ואבא שלי גם יודע שאני אוהב להתלבש יפה ולטפח את עצמי אז כול מה שאני מבקש הוא נותן לי לפחות את זה אני לא הזנחתי.
אני מתחיל לשכוח איך זה להיות בן אדם עם חיים עם מטרות עם שמחת חיים
לפעמים אני חושב על עצמי דברים לא טובים
אני מאוד אוהב אנשים מסביבי זה נורא חסר לי
אני מפחד שאנשים ירתעו יתרחקו מימני ברגע שהם ישמעו על המצב שלי ברגע שאני ירצה להכיר אנשים חדשים מה אני יגיד להם בדיוק שאני בדד?
אני שואל את עצמי מה לא בסדר איתי אני חושב שהמראה שלי לא כזה גרוע ביחס לאנשים אחרים ואני יודע את זה בוודאות אנשים שנראים הרבה יותר גרוע מימני מצליחים בחיים ויש להם הרבה חברים ושמחת חיים
לפעמים באלי לצאת לים,מסיבה,קניון,ללכת ולעודד את הקבוצה שאני אוהב אבל אין פשוט אין עם מי ללכת אני נכנס ליותר דיכאון שאני רואה אנשים הולכים בחבורות ואני לבד כמו מסכן ואני לא רוצה להרגיש מסכן כי זה לא מגיע לי.. אני גם בן אדם עם רגשות
זה לא הכי נעים לצאת מהבית לבד אז אני לא יוצא..
וגם כן הפייסבוק הזה סתם לא עזר לי בכלום פתחתי אותו לפני די הרבה זמן ובקושי יש לי 58 חברים והקיר שלי ריק כי אני פוחד לפרסם סטטוסים או שירים,תמונות ואני יקבל 5 לייקים בלחץ אני חוסך לעצמי את הרגשה הזאת של לצאת מסכן כזה.. בסך הכול יש לי כמה לייקים ותגובות של דודים ודודות על התמונה שלי וכמה ילדים מהעבר וחצי מהאנשים בכלל שיש לי בפייס הם המשפחה שלי וכמה חברי ילדות.
מה אני עושה במצב כזה אני רוצה לצאת מהמצב המעיק הזה תעזרו לי אנשים בבקשה

[Scofield]

...

אוקיי תקשיב ברגע שמגיעים למצב כזה או שאנחנו במצב כזה או סתם רוצים להכיר חברים, אולי שמעת את זה הרבה פעמים אבל - מוצאים תחביב.
אני התחלתי לעשות משהו (אני לא רוצה להשפיע על ההחלטה שלך מה אתה רוצה אז עכשיו אני לא אגיד לך מה זה,אלא אם כן תבקש)
ושם הכרתי עוד כמה ילדים בגיל שלי, ואם אני עשיתי גם אתה יכול לעשות!
רק תחשוב מה אתה אוהב (אם אתה צריך עזרה בהחלטה אני פה)
למה אתה מתחבר?
אתה אוהב ים? בים אני לא כל כך מכיר אבל יש כאלה שצוללים או גולשים או אולי שחייה... אבל זה לא ''התחום'' שלי
אתה אוהב לחימה? לא חסר אומנויות לחימה מעניינות - ג'ודו, הישרדות, אגרוף, אגרוף תאילנדי, ג'יוג'יטסו (גרפלינג) ולא חסר עוד מלא!
בקיצור רק תחשוב מה אתה אוהב וישר תמצא.
בהצלחה!

[nitzann12]

היי אתה! תשחרר קצת מחשבות,הדברים יסתדרו לאט לאט.אל תחשוב מה אחרים חושבים עליך,אתה עושה רושם של בן-אדם מאוד נחמד.תשחרר לחץ,
קשרים עם אנשים,חברויות,תמיד יכולות לחזור..תמיד אפשר לשקם קשר במיוחד שפשוט התרחקת מהם..אז ניתן לשקם קשרים עם אנשים..
משפחה זה הדבר היחידי שלא משתנה,המשפחה תמיד תהיה איתך,גם אם ההורים שלך התגרשו..שניהם ההורים שלך.
תתחיל לאהוב את עצמך ולהעריך את עצמך!!גם אם אין לך בגרות,וגם אין אין לך עבודה,זה לא מוריד ממי שאתה ובטח שלא צריך לגרום לך לחוסר ביטחון.
אני מכירה המון אנשים שהגיעו להיות דברים גדולים בחיים בלי בגרות.
הכל תלוי בך! הכל תלוי בכמה אתה רוצה לצמוח,לצאת החוצה,לבלות,לעשות כייף.כמות החברים בפייסבוק שלך לא מעידה שום דבר עלייך.
כל התהליך מתחיל בזה שאתה צריך לאהוב את עצמך.תעזוב את המחשב..
ואם אתה באמת לא מצליח למצוא את עצמך,ואתה עדיין נשאר במצב הזה,תפנה לפסיכולוג או לעזרה ממכון.תדבר עם אמא שלך שממש רע לך,שאתה צריך עזרה..אנשים שזאת העבודה שלהם,והכל יהיה בסדר!
תמיד יש תקופות בחיים שהם פחות טובות ויותר טובות,אין מושלם! תזכור...אם אתה בתקופה קצת רעה זה לא אומר שאתה צריך לשים סוף לחיים שלך!!
מחר יום חדש ויהיה טוב!

[Insane123]

אחי פשוט תהיה אתה והם יבואו אליך מעצמם XD

[Old Lady]

המפתח לדימוי עצמי נמוך הוא באותה מטבע, כמו שאתה חושב רע על מה שאתה עושה פשוט תחשוב שאתה תותח ואתה מסוגל ואתה עושה הכל בסדר כשאתה עושה משהו טוב תמיד תן פידבק לעצמך.
עוד עצה, זרוק את המחשב לקיבינימט צא החוצה צא לעבוד, תתגייס, תזרום אל תהיה קשה, "תתנדב" למען החבר'ה והחברה( זאת אומרת לא ללכת לקק"ל או דברים כאלה) אם מבקשים משהו אל תהיה אנטי ואל תפסול שום דבר, פשוט תהיה יותר קליל.