אני רק חדש באתר אז הדיווח ישן, מלפני שמונה חודשים. זו היתה תקופה של תמימות שבה רק התחלתי ללמוד, והתלהבתי יותר מדי.
אני הולך בקניון לבד (טעות אבל לא נוראית). עלי שתי חבילות קלפים.
אני הולך למקדונאלד, שם אני רואה שלוש בחורות עומדות בתור, מבוגרות ממני בשנה בערך, שתיים HB 8 ואחת HB 6.
אני עומד אחריהן ואז קולט שאם אקנה שם משהו לא יהיה לי כסף לחזור באוטובוס.
חוזר אחורה כולי מלא חשש (עוד טעות), אבל אף אחד לא הבחין. הן מתיישבות סביב שולחן, ואני בא. המטרה HB 8 א.
"תגידי את אוהבת שמרמים אותך?" אני שואל בטון חצי מתגרה את ה HB 6.
HB 6: "כאילו, לא".
השתיים האחרות מביטות בי כאילו אני מטרד.
אני מתיישב בכיסא הרביעי, בחצי היסוס (כאילו אני צריך אישור מהן, עוד טעות), הן לא מתייחסות.
אני שולף חבילת קלפים: "וכשמרמים אותך בקלפים?" אני כולי נוטף זיעה, ואפשר להרגיש את הפחד בקולי.
HB 6: "לא סובלת קלפים"
HB 8 א: אאוווווווו, אתה יודע לעשות קסמים?
מכאן ממשיכה השיחה ואני מתחיל בטריקים ומרוב לחץ מתבלבל באמצע.
אני בוחן את שתי החברות ה HB 6 וה HB 8 ב. הן משתעממות רצח.
הבנתי שהסט הרוס, אז כבר זרקתי בעגמומויות "עשר לב" ושלפתי את הקלף הראשון בחבילה, שהתברר כעשר לב.
התוצאה היתה מדהימה ארבעתנו, אפילו שתי החברות (שכבר פתחו בשיחה) נדהמנו.
HB 8 א: 'וואווווו, אבל זה לא היה הקלף שלי."
אני פתאום חשתי התרוממות רוח אדירה: "ברור שזה לא הקלף שלך, הקלף הבא יהיה הקלף שלך" אמרתי בנונשלנטיות וביטחון.
אני שואל מה הקלף, לא זוכר מה הוא היה, מערבב ועושה טריק ושולף את הקלף שלה.
בסופו של דבר, עשיתי עוד כמה טריקים, ואז התחלנו לדבר. מהר מאוד הזמנתי אותה לגלידה,לאחר שניצחה אותי בהיתערבות למי יש את תאריך הלידה הכי מעצבן, שלי יום לפני סוף החופש הגדול (למי שלומד), ולה היה את האחד באפריל. בקיצור בודדתי אותה, הצלחתי להתנהג בביטחון ולשדר ערך גבוה, קינו והכי חשוב נהניתי. בניית נוחות.
והכל התנפץ כשבאתי לקחת מספר טלפון.
איך שאני מזכיר לה שהשעה כבר אחת, ובא לבקש טלפון, אני קולט מזווית העין שלושה גברים. הם דיברו רוסית(לא שיש לי בעיה עם רוסים) והצביעו עליה עליה.
אני מיד אומר לה (היא לא הבחינה בהם) "בואי, מהר" ותופס לה את היד כדי להוביל אותה.
היא קמה אבל נשארה במקום: "מה?"
כבר לא שידרתי ביטחון באותו רגע, והיא הבינה שמשהו קורה.
לא ביזבזתי רגע, משכתי אותה בכוח, תפסתי בכתף השנייה שלה והובלתי אותה משם.
לאחר שהתרחקנו מהרוסים, עדיין לא הייתי מספיק מרוכז לשים לב שאני לא משדר ערך גבוה.
היא התחילה להאשים אותי כי היא שכחה שם את האייפון שלה ולי לא היה כוח.
הלכנו להביא את האייפון, שנשאר שם והבחורים הלכו.
נפרדנו בתחושה לא כל כך טובה, והיה לי קילומטר וחצי ללכת ברגל באחת וחצי בלילה.
בקיצור, היום כבר אני מנגן לעצמי מנטרה בראש "ערך גבוה, ערך גבוה, ערך גבוה..."
ויש כאן בפורום מאמרים מעולים, אם היה לי אותם אז היא היתה שלי הרבה קודם.
היה לי הרבה מזל, על כך נאמר "מזל של מתחילים" אתם רק צריכים איזה מסמר ולהמשיך עם ערך גבוה והכל עובד.
אני רק הייתי צריך דחיפה קלה כדי לקבל ביטחון, ורק שענף קטן יגרום לי למעוד.
מצטער על החפירה ומקווה שתוכלו ללמוד מהמקרה שלי.



ציטוט ההודעה
