היי..,
המרמור אצלי זה לא דבר חדש. בדרך כלל אני לא מרוצה מעצמי ובכלל מהסביבה שאני חיי בה.
לקראת הגיוס שיא המרמור אצלי התעצמם.
והמרמור לא נובע מהעובדה שאני מתגייס ,זאת לא הבעיה. אלה הבעיה היא שעד עכשיו לא השגתי
כלום בחיים וכנראה שמה שהייתי רוצה להשיג לא יושג גם בזמן הקרוב.
סיימתי 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות מלאה ובשבילי זה לא היה קל במיוחד ולמרות הכל השגתי
את מבוקשתי.
למרות הסיפוק של 12 שנות הלימוד וסיום עם תעודת הבגרות המלאה ,זה לא סיפק אותי אפילו לא בחצי.
חברים לא היו לי,כלומר תמיד הייתי outsider וזה לא היה פשוט. חוסר בטחון עצמי..,ביישנות יתר ועוד סיבות
לא נעימות שהביאו אותי לזה.
כיום אני משמש עלוקה להורים ,הם שונאים אותי ,אני שונא אותם והכל בסדר. אבל מתנהלות כמעט כל יום
בבית הזה מלחמות עולם על כמה שאני פרזיט ואני מרגיש שעוד שנייה הם דוקרים בי איזו סכין.
נשבר לי כבר לחיות עם ההורים.. ,תמיד חלמתי לי על איזה בית קרקע נחמד כזה ,קטן וצנוע שיהיה אפשר לגדל
בו כלב. הרי ההורים שלי אף פעם לא הרשו לי להכניס חיות הביתה וזה מאוד הרס לי את הילדות.
אני רוצה להגיע למטרות האלה.. ,אני רוצה בית ומשפחה ,וילדים ובעיקר כלב.. ,אבל משום מה אני לא רואה את עצמי
מגיע לזה בזמן הקרוב וזה פשוט הורג אותי!,
אני רגיל לסכם את עצמי אז לסיכום..,
אני לא יודע מה לעשות עם עצמי ,איך למצוא בעתיד מקומות תעסוקה ,איך להגיע לרכישת אותו בית ,איך להשיג
אישה שתתאים לי בלי פוזות מיותרות ,שקטה מאוד ,קמצנית (דורש את זה) ,מתי יגיע סיום השירות הצבאי ואיך אני מתקדם
מפה ומעלה.
אשמח לעצות ,חוויות אישיות שלכם ,כל דבר,תודה מראש.



ציטוט ההודעה



