נכתב במקור על ידי
vered___55555
אז ככה, יש לי חבר כבר 5 שנים אנחנו גרים ביחד, ממש קשר רציני לכל דבר...
אני סטודנטית התחלתי ללמוד לא מזמן, ועשיתי מעשה שלא נותן לי מנוח.
בתקופת הלימודים הכרתי מישהו שבמקרה ישב לידי באותה כיתה התחלנו סתם לדבר פה ושם מה נשמע, מה קורה, מאיפה את/ אתה וכ'ו
סתם שיחות רגילות על הלימודים וכ'ו... לא משהו מיוחד.
אחרי תקופה מסויימת זה התחיל להתפתח קצת יותר מדיי , הוא נדלק עליי.
חשוב לי לציין שהוא תמיד ידע שיש לי חבר וקשר רציני כבר הרבה זמן, אף פעם לא הסתרתי זאת וגם כל הזמן הזכרתי לו את זה כי ראיתי שהוא רוצה ממני קצת יותר מסתם ידידה ללימודים.
אני וחבר שלי היינו בתקופה דיי קשה האמת, היינו רבים וממש תקופה קשה עברנו, ובדיוק הכרתי את ההוא מהלימודים הייתי רואה אותו כל יום וכמו מפגרת במקום לעצור אותו בזמן פלירטטתי איתו ונתתי לו להתקרב.
הייתי צוחקת איתו, ומדברת איתו, וקצת פלירטוטים היו.
בקיצור...
מה שקרה בסופו של דבר שהבחור קצת נסחף ותלה בי תקוות כנראה אפילו שלא הבטחתי לו שום דבר... ויצא מצב שהוא שאלה אותי אם אני מרגישה אליו משהו כי הוא כן... וממש כמו סתומה עניתי לו שכן.
רק להבנה, אין לי שום רגשות אליו הוא לא מעניין אותי, אני אוהבת את חבר שלי ורוצה רק אותו.
פשוט הוא תפס אותי בתקופה ממש קשה ונפלט לי שכן. אבל אין בזה שום כוונה מבחינתי.
בקיצור הבחור ממש נסחף היה לי בדיוק יום הולדת איזה יום והוא קנה לי מתנה ורשם לי ברכה ענקית וזה (ממש נסחף) אני הייתי בשוק, והרגשתי ממש רע עם עצמי כי החבר שלי בינתיים ישב בבית ולא ידע מכלום.
האמת שלא נגעתי במתנה לא לקחתי אותה בכלל ישר איך שהוא הביא לי אותה זרקתי לו את זה חזרה ולא נגעתי בה ולא הסתכלתי בכלל מה היה בה, לא מעניין אותי. רבתי איתו ואמרתי לו והסברתי לו שיש לי חבר ושאני לא מעוניינת לא משנה מה!
בסופו של דבר הגענו למצב שאנחנו בכלל לא מדברים ואפילו שלום לא היינו אומרים אחד לשני, ובזה זה נגמר.
והיום אני כבר לא רואה אותו גם. (הוא עבר לפקולטה אחרת, לא בגללי אל תחשבו).
חשוב לי לציין גם שהוא הציע להקפיץ אותי הביתה כמה פעמים וסירבתי, ואף פעם לא נפגשנו מעבר ללימודים, מעבר לכיתה, ואף פעם לא דיברנו בטלפון או שלחנו אסמאסים אחד לשני בכלל לא. לא היו דברים כאלה, לא היה מגע של חיבוק או נשיקה חס וחלילה כלום.
היום אני מספרת לכם את הסיפור כבר חצי שנה אחריי כל מה שקרה. בדיוק חצי שנה, שלא ראיתי אותו ולא דיברנו ולא שום דבר ואני פשוט מרגישה כלכך רע!!!! אפילו שעבר הרבה זמן.
זה כלכך לא מגיע לחבר שלי, יש לי כלכך הרבה ייסורי מצפון כלפיו אפילו שלא בגדתי פיזית אני מרגישה שבגדתי בגידה רגשית וזה אוכל אותי כל פעם מחדש.
למה אמרתי לו את ה"כן" הזה, אין בזה שום כוונה מבחינתי.
ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי, מצד אחד זה נגמר היה עבר אבל מצד שני אני כל הזמן מפחדת שחס וחלילה זה לא יתגלה לאף אחד, ואני כל הזמן בסרטים ואני בנקיפות מצפון ואני לא יודעת אם לספר לחבר שלי את האמת על מה שקרה או לא.
חבר שלי בחור מאוד קנאי מאוד!! הוא עשה לי סרטים על דברים מאוד שטותיים אז על דבר כזה הוא פשוט לא יקבל את זה.
ואני אכולה מבפנים ומתחרטת כלכך...
מה אתם אומרים? יצאתי זונה? זה באמת בגידה? לספר או לא לספר? מה לעשות?
בגידה או לא?
ציטוט ההודעה
