חוכמת ההמונים - הדמוקרטיה לא תמיד תוביל לתשובה הנכונה
שלום יש לי דעה אישית לגבי דמוקרטיה...
כל אחד ששואלים אותו אם דמוקרטיה זה טוב אז הוא יגיד כן ולא משנה מה.. תמיד יגיד כן.
אז אשאל אותכם שאלה -
אם שואלים 100 ילדים בני 3 כמה זה 371 כפול 32 אז אתם חושבים שהם יביאו את התשובה הנכונה לפי חוכמת ההמונים?
אני מדגיש שאסור לתת להם מחשבון , להשתמש בהורים או אחים גדולים והם חייבים לגבש תשובה תוך יום.
המקרה הזה הוא בעצם נקודת החולשה או החור(איך שנקרא לזה) של תורת חוכמת ההמונים.
רוב הילדים לא יכולים לעשות את החשבון הזה בראש ולכן התשובה הסופית שיצביעו לה דרך דמוקרטיה לא תהיה בהכרח נכונה.. רוב הסיכויים שלא.
במקרה הזה, האמת היא מולחטת. אנחנו יודעים מה התשובה לשאלה כך שאפשר על דוגמה זו לשפוט לטוב או לרע קבוצה רבה של מצביעים או במילים אחרות - "הרוב". אפשר במקרה זה לקבוע שהרוב טעה.
אך לעומת זאת במקרה המדובר כעת, אנו נדרשים להצביע על סוגיה שאין אף פרופסור שיקבע בוודאות מהי האמת המוחלטת ומה נכון ומה לא.. לכן אי אפשר פה לקבוע שהרוב טיפש. אומרים שבמצב כזה צריך לתת לזה לעבור במבחן המציאות.
אבל ראו הוזהרתם! הוכחתי כרגע בעיה וכשל בדרך של תורת ההמונים ומבחן המציאות לא מבטיח לכם תוצאות טובות.
ניסיתי לקחת את המציאות המסובכת של הערבים ולנתח מה הבעיה. שלא כמו בפיזיקה ובמדע מדוייק - במדע מדויק תמיד רואים בבירור את התמונה הכוללת והמוחלטת.
לדוגמה כשאבן נופלת על האדמה - זה דבר ברור ומוחלט. זה דבר שנראה לעיין ואין פה שום דבר נסתר. לכן כשרוצים לעשות סימולציה על משהו מורכב יותר מזה - לדוגמה מה תהיה מהירות נפילת האבן מגובה 5 מטר בהתחשב בכוח המשיכה אז אפשר לעשות אותה ולהגיע לאמת המוחלטת.
לעומת זאת כשמדובר בחקר של התנהגות של כמה מליוני ערבים, המצב הרבה יותר מסובך.
טבעו של בן אדם הוא להיות לא צפוי, לפעמים לשקר ובגדול בלתי אפשרי לחשב איך הוא יפעל ברגע האמת.
הסיבה לכך היא שאי אפשר לראות בו אף פעם את התמונה הכוללת - מה הוא חושב בתת מודע, מה הוא לא מספר ומה הוא כן מספר.
ואוסיף שבמקרה הזה כמובן מדובר במליוני בני אדם.. בלתי אפשרי לחזות איך בדיוק הם יגיבו.. המנהיג שלהם לא שווה כלום כמעת כי הוא בדרך כלל נופל אם הוא פועל בניגוד לרצונם.
צריך לקחת בחשבון גם שאין אף בן אדם בעולם שיכול לענות על התשובה הזאת לבד.. אבל זה לא אומר שהדמוקרטיה וחוכמת ההמונים תענה נכון על השאלה "מה צריך לעשות".
בשורה תחתונה, אין זה נכון לחפש פתרון מוחלט לבעיה שאתם לא יודעים את כל פרטיה.
אין טעם לשאוף לאיזושהי שלמות פה כי זה בלתי אפשרי כל עוד אין וודאות.
מה שראלי זה לנסות.
נכון לעכשיו הממשלה שלנו לא ניסתה כלום.
אני רואה בזה כמו לנסות לצפות את הסערות בשמש. קשה מאוד למדענים לחזות את הסערות מרוב שהשמש כלכך היא כלכך מוכבת..
אבל עלה לי איזשהו מודל לבדיקה כמה שיותר אובייקטיבית.
נסו לקחת את מציאות המורכבת של הערבים ושלנו, את הסכסוך שלנו עם הערבים ונסו להקטין אותה למשהו טיפשי כמו שתי ילדים בגן שרבים על מקום בשולחן ולילד הערבי יש את החברים שלו ולילד הישראלי יש את - אופס? רק חבר אחד?
נסו לדמיין איך הדברים ימשיכו מפה.. קחו בחשבון שהחוקי הפיזיקה של כוח כבידה והחלשות עובדים בכל מקום.
כל אחד נחלש עם הזמן כשהוא מאוד מתאמץ אז אם הילד עם החבר האחד כל הזמן יריב עם ילד שיש לו יותר חברים אז בסופו של דבר, לא משנה מה הילד הזה יחלש.. צריך לקוות שהחבר שלו מאוד חזק פשוט ויציל אותו..
בקיצור מהשיטת בדיקה הזאת עולה מקור הבעיה המכריע(לא המרכזי אלה משה שעלול להכריע את תוצאות הקרב) וזה כמות החברים של הילדים.
אז זה או לעשות שלום או להשיג יותר חברים. בנתיים הממשלה שלנו לא עשתה לא את זה ולא את זה!
ציטוט ההודעה
