בסה"כ סתם קטע.
סתם קטע מוזר שהיתחשק לי לכתוב...
==
בחיים לא הבנתי את זה... אם הלכת לאיבוד בחייך למה עלייך להמשיך?
חכה קצת, תנשום אוויר, שים לב למעוף הציפורים והיתבונן בדרך. אני מאמין שאח"כ תדע לאן ללכת.
המתנתי מול התמרור כאילו אני מחכה שיגיד לי 'שלום', חכיתי מולו ירחים...
הלכתי לאיבוד. כוסאמק.
שקט. אח, השקט הזה... אני מכור אליו.
"אלוהים? תוכל לעזור לי? התוכל לתת לי תשובות" לחשתי כל פעם.
פעם אחת כשהייתי לבד דברתי אליו בקול, התחושה הייתה מדהימה.
בסוף הבנתי שבמקום לתת לי תשובות הוא החזיר בי תשובה.
והינה אני עומד כאן... התמרור כבר נקבר תחת אלפי גרגירי חול ופרחים החלו לפרוח במקומו.
הייתי בשדה, רק אני.
אחרי כל הזמן הזה שחכיתי החלטתי למצוא מספר עצים ולהבעיר מדורה ללילה.
הירח במלואו, הצרצרים שרים בהרמוניה והמדורה רוקדת לשיריהם.
"מוכן?" לחשתי לעצמי.
הרגשתי את החום עוטף אותי את העור מתקשה ועוטף אותי בעוצמה.
זרקתי את עצמי לאש, מוכן כאדם אחד ולב אחד.
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי ArLY
