הכלב שייך למשפחה של בעלי-חיים הנקראים כלביים (Canidae). הכלב המבוית נקרא כלב הבית (Canis familiaris). חברים אחרים במשפחת הכלביים הם הזאבים, השועלים, התנים, הקיוטים וכלבי הבר. לכולם מספר תכונות משותפות – ראשים ארוכים וצרים, מספר רב של שיניים ולסתות ארוכות. שיני הלחי מותאמות גם לחיתוך וגם לגריסה ומסוגלות לטפל ביעילות הן במזון מן החי והן במזון מן הצומח. מבנה זהו שאפשר להם להתפשט לאזורים נרחבים בעולם ולשרוד במגוון רחב של בתי גידול (מדבריות, אזורי הקטבים, ג'ונגל או יערות הררים).
תיאוריות רבות על מוצא הכלב כבר נחקרו. הזאב, השועל והתן נחשבו כל אחד מהם לאביו הישיר של הכלב. במאה ה- 19 הועלתה סברה שלכלב מספר אבות קדמונים שמכל אחד מהם ומההכלאות ביניהם התפתחו חלק מהגזעים. כיום ברור שהתיאוריה הזו אינה מדויקת והמקור למגוון הגדול של הגזעים הוא הרבעה אינטנסיבית שהרביע האדם את הכלב הקדום וטיפוח תכונות שבלטו בכלבים נבחרים.
בעידן הפליאוקן (לפני 60 מליון שנה), חי ביערות בעל חיים קטן דמוי סמור, בעל גוף ארוך וגמיש, זנב ארוך ורגליים קצרות שנקרא מיאקיס. זהו האב הקדמון של משפחות נוספות – הרקוניים, הדוביים, הסמוריים, הגחניים, הצבועיים והחתוליים. בדומה לדובים, הוא פסע על כל כף הרגל, היו לו שיני טורף ומוח קטן יחסית אך גדול יותר ממוחותיהם של טורפים אחרים בני אותה תקופה.
בעידן האוליגוקן (לפני 35 מליון שנה) כבר התפתחו מהמיאקיס למעלה מ- 40 כלביים קדומים, חלקם דמויי דב, חלקם דמויי צבוע, חלקם דמויי חתול וחלקם דמויי כלב – שהם היחידים ששרדו.
בעידן המיוקן (לפני 20 מליון שנה) חי דמוי הכלב שנקרא מזוקיון. לסתותיו היו צרות משל הכלב המודרני, גופו וזנבו ארוכים ורגליו קצרות ומעובות. בסוף עידן המיוקן כבר התפתח הטומרקטוס שהיה בעל אינסטינקטים מודרניים כמו של הכלב המודרני.
בעידן הפליאוקן (לפני 5-7 מליון שנה) הופיע לראשונה הכלב בעל 4 אצבעות ברגל האחורית ורגלו התאימה לרדיפה אחרי טרף. לפני מליון שנה שוטט באירו אסיה אביהם הישיר של הכלבים והזאבים של היום – הזאב האטרוסקי.
מאובנים שהתגלו לאחרונה מראים שביות הכלב התחיל לפני כ- 10,000 – 35,000 שנה. יש מדענים הסוברים שהביות התחיל בזאבים שתרו אחר מזון בערמות אשפה ליד מגורי האדם, ויש הסוברים שהאדם הקדמון ביית גורי זאבים לאחר שצד את הוריהם.
הכלב המבוית התפשט בעקבות האדם לכל העולם מלבד לאנטארקטיקה. בכל מקום שבו חיו שגשגו הכלבים בזכות השימושים הרבים של האדם בהם, כושר הסתגלותם הגבוה, תבונתם ושיתוף הפעולה החברתי שלהם – הלהקה.
נכתב ע''י אבנר הלוחש לכלבים.




