אני חוזר על עצמי מפני שהתשובה לשאלותיך כבר נענו, אולי החלפת המילים תספק את רצונך.
אני לא נדבק למילה כזו או אחרת, אלא מבקש ממך ללמוד שאתה מוציא את הדברים מהקשרם, בכוונה או שלו.
לדוגמה, שפוך חמתך על הגויים. למה בחרת לעצור בתחילת הפסקה? אני ממשיך: "שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ עַל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מִשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ כִּי אָכְלוּ אֶת יַעֲקֹב וַאֲכָלֻהוּ וַיְכַלֻּהוּ וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ". איזה גויים? כל הגויים? רמז: ממש לא, אפילו לא קצת. סתם לקטע, אפילו מנחם בן
הבין את זה.
לפי היהדות העם היהודי הוא הכי
נעלה מכל העמים. על מנת להבהיר את משמעות ההבדל אתן דוגמה למשרת של מלך. הוא בעל תפקיד בזוי אולי, הוא מנקה רצפות ומצחצח נעלים, אבל הוא נעלה, כי הוא עבד של המלך.
הסיבה שכתבתי בכוונה 'מישהו חלם את זה' לגבי הנצרות או האיסלם או
כל אמונה אחרת, היא מפני שהמקור שלה הוא בהתגלות ליחידים, גם לפי האמונה עצמה. בנצרות זה היה זה ובאיסלם זה היה אחר, אבל רק ביהדות אלוקים התגלה לרבים, והם אלה שהעבירו זאת הלאה, לא 'נביא' בודד.
על פי היהדות, לגוי (ורק לגוי) מותר להאמין בשיתוף - אמונה בקב"ה ובדבר נוסף (שמש או ירח לדוגמה), אם הוא האמין בו וקיים את 7 מצוות בני נח הוא מילא את תפקידו. התגובה על ביקורי בגן עדן הייתה כדי להבהיר לך שההתעסקות בשכר של עולם הבא או מיקום הישיבה בגן עדן, נעלה מבינתי ומבינתך.