“צה”ל הוא צבא בינוני. נותרו בו עדיין איים קטנים של מצוינות, אבל האיים הללו מוקפים בים גדול של בינוניות“
(האלוף ישי בר מזהיר את ראש הממשלה ואת שר הביטחון, במפגש עם פורום מטכ”ל ב-11 ביולי 2006, ערב חטיפת שני החיילים)
- על פי חוק שירות ביטחון מגויסים צעירי ישראל לצה”ל. חלק מן המועמדים לשירות ביטחון רואים בגיוס ערך והזדמנות לתרום למדינה. לעומת זאת, חלקם אינם מתאימים לשירות ועושים מאמצים רבים כדי להימנע ממנו. בפועל רק כמחצית מאזרחי ישראל בגיל הגיוס אכן משרתים בצבא שירות חובה מלא משלל סיבות, מוצדקות יותר או פחות. עובדה זו מהווה פגיעה אנושה בשוויון בין האזרחים.
- אי השיוויון נמשך גם במהלך השרות הצבאי. בעוד חייל אחד מוצב בגולני משרת שירות קשה ומשמעותי, מסכן את חייו ואינו רוכש שום כלי שיכול לשמשו באזרחות בתום שרותו. חברו לעומת זאת מוצב בגל”צ/תאטרון צה”ל משרת שירות קליל ומיותר ככתב פוליטי/שחקן בתאטרון צה”ל, אינו נדרש לסכן את חייו, לומד עיתונאות/משחק על חשבון הצבא ונוחת למשרה נוחה באזרחות בתום שרותו. עובדה זו מהווה פגיעה אנושה בשיוויון בין החיילים.
- העדר מוטיבציה בקרב החיילים וחוסר ארגון וסדר בבסיסי הצבא הם בין הגורמים לזליגת אמצעי לחימה צה”ליים לגורמים לא רצויים. כאשר הדבר מלווה בהצבה שלומאלית ללא סינון קפדני של חיילים בתפקידים רגישים תיתכן פגיעה חמורה בביטחון המדינה. פעם בלשכת האלוף ופעם בלשכת הרמטכ”ל.
- כיום נשלחים לכלא בצה”ל למעלה מ-14,000 חיילים בשנה. זהו מספר גבוה מאוד המהווה כ-10% מחיילי צה”ל, צה”ל משקיע משאבים רבים לצורך מאבק והענשת חייליו שלו. חלק ניכר מהחיילים נכלאים על עבירות עריקות ונפקדות, שאותן הם מבצעים מתוך מצוקה כספית שאליה הם נקלעים כתוצאה מהשירות הצבאי. חלק לא מבוטל מהם סובל מהתעללות בכלא הצבאי, כתוצאה מכך הם חוזרים לחברה האזרחית אלימים יותר בתום שרותם הצבאי.
- חלק מן החיילים, המתגייסים רק בגלל ההכרח, משתדלים להעביר את תקופת השירות בתוך מזעור התרומה שלהם. כך נוצר מצב שהצבא צריך להשקיע משאבים רבים בהתמודדות עם בעיות מוטיבציה ומשמעת. בנוסף לכך, כתוצאה מפניות סרק חוזרות ונשנות של חיילים לרופאים על מנת “לקבל גימלים” לפעמים פניה אמיתית של חייל לרופא לא נענית בזמן. לא נדירים הם המקרים שנגרם נזק בלתי הפיך ואף מוות מיותר.
- רוב הצעירים המתגייסים מתוך כוונה ורצון לשרת משרתים במשך שלוש שנים בלבד. התבססות על כוח אדם לא מיומן דיו המתחלף בקצב מהיר היא המקור לחוסר המקצועיות של צה”ל וכן להשקעה אדירה ומיותרת בהכשרות כוח אדם חוזרות ונשנות.
- צה”ל עוסק במשימות לא צבאיות רבות, כמו חינוך, קליטת עלייה, רווחה ושידורי רדיו לאזרחים, מה שמוביל לחוסר מיקוד של צה”ל במשימותיו העיקריות.
- רוב החיילים נאלצים להיתמך על ידי משפחותיהם. לחיילים שמשפחותיהם אינן יכולות לעמוד בכך, מסייע מערך הת”ש של צה”ל, הנותן הקלות בתנאי השירות ומענקים כספיים על סמך מצוקות כלכליות ומשפחתיות. הצבא מבזבז על כך משאבים רבים ובמקרה הטוב מספק פתרון זמני ונקודתי בלבד. לעיתים, חיילים אשר שייכים למשפחות מצוקה מנסים למצוא מזור למצוקתם הכלכלית בדרכים שונות ומשונות. את המחיר הכואב על כך כל אחד מאיתנו יכול לשלם. מעבר לכך קיימים מקרים רבים של גניבות והשחתת ציוד, החל בגניבת ציוד משרדי וכלה בהשחתת ציוד אלקטרוני יקר.
- בגלל הגישה המקובלת, כי חייל בשירות חובה הוא משאב זול, חיילים רבים משרתים בתפקידים שאינם נחוצים, דבר היוצר בזבוז אדיר למשק.
- תלמידי ישיבות חרדים חייבים על פי חוק טל להמשיך ללמוד בישיבה על מנת לא להתגייס לצבא. כתוצאה מכך נגרם מצב אבסורדי כאשר המדינה בעצם מונעת מאותם צעירים לעבוד וכופה עליהם להיות נתמכים. את המחיר בעצם משלמים כולנו. ביטול גיוס החובה יוביל לביטולו של חוק טל ולהשתלבותם של החרדים במעגל העבודה.
- הגורם מספר אחת למוות בצה”ל בשנים בהן אין מלחמות הוא התאבדות. בשנת 2005 התאבדו 36 חיילים ובשנת 2006 – 27. במחצית שנת 2010 התאבדו 19 חיילים. ישנם גם טענות שמספר המתאבדים האמיתי בקרב החיילים גבוה יותר מאשר צה”ל מפרסם. בוודאות ניתן לקבוע שבצבא שמשרתים בו רק חיילים הבוחרים לשרת, ישרתו הרבה פחות חיילים שאינם מתאימים לכך, וכך מספר ההתאבדויות יקטן. בנוסף לכך מספר המתחזים יקטן משמעותית (הרי כולם התגייסו מרצונם החופשי), ולכן ניתן יהיה בקלות רבה יותר לאתר חיילים שנמצאים במצוקה אמיתית כמו בן גלובר ז”ל.
- גיוס בכפייה אינו מוסרי. לכפות על צעיר בגיל 18 להיות נהג של איש קבע בניגוד לרצונו זו פשוט עבדות לכל דבר ועניין.
שמתי את זה פה בכוונה כי אנשים לא יקראו אם אני ישים את זה בקישור.
אז מה דעתכם, מקצועי או "צבא העם"?