
נכתב במקור על ידי
TheNuts
כל המשכילים פה על ימין ועל שמאל משעשעים אותי, העיקר ההרצאה על דברים לא מבוססים.
הפרחה של מיתוס קטנטן שרץ פה כדי שנמשיך בכיף שלנו לשיעור קטן בסטטיסטיקה, כי אתם בני 12 בערך וחושבים שלקרוא מאמר בויקיפדיה זה מדעי:
"סטאטוס לא יכול למשוך חיות פוליגמיות" בלה בלה -
אריות הם בעלי חיים פוליגמים, גם אריות ים, למשל.
אריה אחד מזיין את כל הלביאות, גם אריה ים, למשל.
אם אריה אחר ירצה לזיין את הלביאות שלו, הוא יאכל לו ת'ראש מספיק חזק בשביל שהוא לא ינסה שוב בשנה הקרובה, זה קורה גם אצל אריות ים.
או שהוא יפסיד, ואז האריה השני יתחיל לזיין את הלביאות. זה קורה גם אצל זאבים. גם הם פוליגמים. אבל הוא לא רב עם כל האריות כל הזמן. הוא עסוק בלזיין.
רוב הזמן, מה שתופס, מה שגורם ללביאות לאפשר לו לזיין אותן, זה רק הסטאטוס שלו.
1-0 לי. אבל אל תדאג, אתה לא תצטרך ללכת לריב מכות עם אף אחד,
בני אדם הם לא אריות. גם מיסטרי טועה, כי הטבע הבסיסי שלנו, מערכת העצבים שלנו, היא יכולה לתת לנו אינטואיציה בסיסית,
הרגש הראשוני (שהוא חשוב, אבל גם הוא לא "נקי" ומושפע מסטיגמות חברתיות), אבל בסוף יש רמות גבוהות יותר שקובעות איך אנחנו בוחרים עם מי להזדיין.
לנסות למצוא את הדבר האחד הזה שמסדר אותנו מינית, זה אולי מוכר ומשכנע מלהגיד "שמעו, בתכלס יש הרבה תאוריות פסיכולוגיות שקשורות לATTACHMENT,
וצריך הרבה קומבינות כדי לתרגם את זה לתוכן מעשי" - אבל זה לא נכון. ובתור מי שכועס מאוד על קהילת הפיתוי על זה שהם מוכרים "פיתרון פלאים" שהוא לא עובד,
אולי כדאי שתסתכל על מה אתה עושה עכשיו.
שיעור קטן בסטטיסטיקה ושיטות מחקר בהתנהגות ופסיכולוגיה כי כנראה שלא נתקדם בלי זה:
יש 2 סוגים של מחקרים, מחקר אחד הוא מחקר ניסויי, ונותן תוצאה סיבתית (מהמילה Causality, סיבתיות - ניתן להסיק ממנו שכתוצאה מדבר אחד, קורה דבר אחר. למשל: כתוצאה מלסת גדולה, מישהו מזיין יותר) במחקר כזה יש חוקים מסויימים שלא מתקיימים במקרה של "לצאת לבלות ולראות מי מזיין" "להסתכל על דוגמנים ולראות מי מזיין".
ולכן המחקר הזה נקרא מחקר קורילטורי מהמילה קורלציה - קשר - הדבר היחיד שאתה יכול להסיק ממנו זה שיש איזשהו קשר בין לסת גדולה לאנשים שמזיינים. למה? מי יודע,
אולי הם מתקבלים חברתית יותר בקלות בילדות ומפתחים כישורים חברתיים יותר טובים. הנקודה היא, שברגע שאני מוצא שיש אנשים עם לסת גדולה שלא מזיינים, הקשר הזה מוכח כלא מספק. התשובה שלך לא טובה מספיק. זה בדיוק כמו להגיד "ביטחון זה הכל.". אין לזה שום משמעות היסקית.
עכשיו אתה מבין?
אין לי שום בעיה עם העובדה שאתה טוען שגברים עם לסת גדולה נראים אטרקטיבים יותר וכל הכבוד למי שמצא את ההכללה הזאת, יש לי בעיה עם הביסוס הגרוע שלך לזה שאתה חושב שהלסת הגדולה שלהם היא הסיבה לכך שהם מזיינים. אל תדאג - אתה נשמע לי בחור חכם, אתה תגדל, תשכיל קצת, ותגיע למסקנות יותר מוצלחות.
ובנוגע לכל נושא האמונה,
כולנו מאמינים במשהו. יש לנו איזשהו מבנה משמעות מסויים - אנחנו חייבים את זה, כמו אוכל ומים, מהרגע שאנחנו נולדים. יש על זה הרבה מחקרים, וכל מי שמעניין אותו שיכנס להרצאה של פרופ' קרלו באוניברסיטת תל אביב הוא כתב על זה איזה ספר או 2. מבני משמעות דוגמתיים (DOGMA, שאי אפשר לערער עליהם), כמו דת למשל, לא פתוחים להוכחה נגדית, אז כשהם נתקלים בבעיה שהם לא יכולים להסביר או שהם "מתאימים" אותה למבנה משמעות שלהם (למשל התגלית שהעולם מסתובב סביב השמש, שאנחנו לא "נזר הבריאה", סתם עוד גוף אורגני שולי במערכת שמש שולית ולא מיוחדת, אנחנו לא מרכז הייקום שפתרו בעזרת השאלה המאוד לא לוגית: "אז מי ברא את הייקום?") או שהם מפרקים אותה, ואז אנשים נכנסים לדכאונות ואוטמים את עצמם מהעולם החיצוני, לפחות מנסים (חרדים למשל).
בהגדרה שלי, זה טימטום. כמו שבת יענה שדוחפת את הראש בחול מטומטמת.
סבא שלי רב, שלא תבין לא נכון, זה לא שאני חושב שזה פוסל אותם כבני אדם. שיעשו מה שהם רוצים.
דעתי זו דעתי. אני חושב שחכם יותר לבחור במערכת משמעות שנותנת לנו פחות חשיבות או ביטחון ל"אלמוות סימבולי" אבל שפתוחה כל הזמן להוכחות נגדיות.