נכתב במקור על ידי
alonshea
אשמח לשתף איך אני חווה זאת:
גם אני בהתחלה ניסיתי להשקיט את המוח, היה לי כמה מקרים בהם זה קרה ספונטנית ולכן ידעתי "לאן אני מכוון".
אבל מדהים כמה מחוכמים האגו והמינד שלנו,
אני רוצה להיות בשקט אבל המוח שלי לא שקט ולכן אני צריך את העתיד כדי להיות שקט שם. ואז אני מאבד את זה.
בכל מקרה החוויה שלי היא כזו, כמו שמישהו פה ציין, הרעיון הוא באמת לא לעצור את המחשבות אלא להיות מודע אליהן.
במקרים נדירות וגם כשזה קורה זה לכמה שניות בודדות המינד עוצר לגמרי.
משהו יותר שכיח שקורה לי, ואני ינסה לתאר לכם את זה כך:
דמיינו שאתם שומעים מוזיקה באוזניות, הווליום הוא די חזק אבל לא חזק עד כדי כך שאתם לא שומעים מה קורה סביבכם,
כך שאתם יכולים לתקשר עם העולם אבל המוזיקה שבאוזניות היא הדומיננטית.
כעת אתם מורידים את האוזניות ומחזיקים אותם ביד, המוזיקה עדין פועלת, אתם עדין שומעים אותה,
אבל אתם שומעים את מה שקורה סביבכם בצורה חזקה ודומיננטית יותר,
אם אתם רוצים אתם יכולים להתרכז ולהקשיב לשיר, אבל אתם לא חייבים.
לקח לי כמה זמן עד שהצלחתי להסביר את ההרגשה הזו שיש לי, הסוויץ' הזה, בין שאני חווה את העולם
וביני לעולם יש מחשבות, למצב שבו אני חווה את העולם ויש מחשבות בתוכי.
ובמחצב הזה אני שומע הכל סביבי והכל חד, לפעמים אני יכול לשמוע מישהו פותח את השער של הגינה
במרחק 100 מטר ממני בלילה, ואני ממש מרגיש את גלי הקול מרעידים לי את עור התוף.
עוד משהו שאני חווה, ואני מתתת לדעת אם יש את זה לאחרים גם.
כשאני עושה מדיטציה או לפני השינה, אני מגיע למצב שאני לא חושב הרבה,
אבל פתאום נוצר הרבה רעש שמחליף את המחשבות, צפצוף בסגנון של ערוץ 1 של פעם
זוכר שהיה את הסמל של אין שידור הכדור השחור לבן הזה, ובקרע:
טיייייייייייייייייייייייייייייייייי
אז כשהמחשבות מפסיקות הרעש הזה מגיע במקום, ולפעמים הוא ממש ממש חזק.
אני מרגיש שזה כאילו המינד בנסיון אחרון לעשות רעש לפני שאני פורץ תמחסום ...
ציטוט ההודעה
