חסיה הגננת הולכת עם הילדים לבקר בגן החיות כשהם עוברים ליד הכלוב של החמור.
שואל שמוליק את הגננת "חסיה, מה זה מה שיש לחמור בין הרגליים?".
"זה שום דבר" עונה חסיה.
מסתכל שמוליק על יוסי ואומר בשקט: "תראה איזה גודל יש לחמור ובשביל חסיה זה שום דבר!!".
איש מכירות חדש מתראיין למשרה בחברת מוטורולה.למרות שכישוריו משביעי רצון,
אומר המנהל: "לצערי לא אוכל לקבל אותך לעבודה - יש לך בעין, אתה נראה קורץ כל הזמן..."
עונה המועמד: "אה, בעניין הזה אין בעיה... אני לוקח כדור אספירין וזה נפסק מייד..."
אומר המנהל: "תראה לי, בבקשה"
המועמד פותח את תיקו ושם, אחרי חיטוט נמרץ בין עשרות חפיסות קונדומיםהוא מוצא את מבוקשו, בולע כדור אספירין ואכן, תוך דקה מפסיק לקרוץ.
עונה המועמד: "שבע רצון?" הוא שואל את המראיין.
אומר המנהל: "כן - אבל לא אוכל לקבל לעבודה רודף שמלות כמוך!!!"
עונה המועמד: "רודף שמלות??? אני נשוי באושר!!!"
אומר המנהל: "אז מה עושים אצלך כל כך הרבה קונדומים?"
עונה המועמד: "מה אתה חושב שתקבל כשתיכנס לבית מרקחת, תבקש אספירין ותקרוץ?"איש אחד מגיע לרופא ומתלונן שבכל פעם שהוא נוגע באשכיו, מתחיל הראש שלו לכאוב.
הרופא בודק ואומר לו שעליו לכרות לו את האשכים.
למרות הצער מתבצע הניתוח והאיש נשאר ללא אשכיו.
הוא מחליט לקנות תחתונים חדשים שיתאימו למידותיו החדשות.
כשהוא נכנס לחנות שואלת אותו המוכרת האם מידתו לארג.
האיש עונה לה שלא, שמידתו היא מדיום.
אומרת לו המוכרת: "אל תיקח תחתונים במידה מדיום, הם ילחצו לך על האשכים ויגרמו לכאב ראש".
בעל ואשה הגיעו לבית החולים ללדת את תינוקם.
הרופא סיפר להם כי המציא פטנט- מכונה שיכולה להעביר את הכאב של הצירים מהאשה לאביו של הולד.
הבעל שמח לנסות - על מנת להקל על אשתו.
הרופא כיוון את המכונה להעברת 10% מהכאב מהאשה לאב באומרו שגם זה יותר סבל ממה שגבר יכול לשאת.
הבעל הרגיש מצויין וביקש להגביר את רמת הכאב ל-20%.
הרופא בדק אותו וכשראה שהכל תקין הסכים ל-20%.
הבעל עדיין הרגיש מצויין וביקש להגביר ל-50%,
הרופא הסכים, וכשראה עד כמה הוקל לאשתו ביקש להרופא להעביר אליו את כל הכאב.
האשה ילדה תינוק בריא כמעט ללא כאבים והשניים שמחו שמחה גדולה.
כשהגיעו הביתה מצאו את הגנן מת על רחבת הכניסה.
מנכ"ל חברה גדולה ביקש לדבר עם אחד מעובדיו לגבי בעיה דחופה עם המחשב המרכזי.
הוא התקשר לעובד הביתה, וזכה ללחישתו של ילד:
"הלו?"
"אבא בבית?" הוא שאל.
"כן", ענה הקול הקטן.
"אני יכול לדבר איתו?"
הילד לחש לו "לא".
מופתע, ומאחר ורצה לשוחח עם אדם מבוגר, שאל המנכ"ל "אמא שלך נמצאת?"
"כן".
"אני יכול לדבר איתה?"
שוב ענה לו הקול הקטן, "לא".
בתקווה שיש מישהו שם שאצלו יוכל להשאיר הודעה, שאל המנכ"ל, "יש אולי עוד מישהו שם?"
"כן", ענה הילד, "שוטר".
בעודו תוהה מה שוטר עושה בבית העובד שלו, שאל המנכ"ל, "אני יכול לדבר עם השוטר?"
"לא, הוא עסוק", לחש הילד.
"עסוק במה?"
"בלדבר עם אבא, אמא ומכבי האש", היתה התשובה בלחישה.
המנכ"ל החל לדאוג כאשר שמע רעש שנשמע לו כרעש של מסוק דרך הטלפון. שאל המנכ"ל: "מה זה הרעש הזה?"
"הליקופטר" ענה הילד בלחש."מה קורה שם?" שאל המנכ"ל, ועתה כבר היה מודאג מאד.
בלחישה מלאה ביראת כבוד, ענה הילד: "צוות החילוץ עכשיו נחת עם הליקופטר".
לחוץ ומודאג, ויותר ממעט מתוסכל, שאל המנכ"ל, "אבל מה הם מחפשים?"
עדיין בלחישה, ענה לו הקול הצעיר, המצחקק לו בשקט: "אותי".