קציפת תות
אני אוהבת למלא את הפריזר שלי בכל מיני גודיז לרגעים קשים, או לביקורי אורחים לא צפויים.
רק לעיתים רחוקות מגיע מצב יובש (היום למשל..) שבו פותחים את תא ההקפאה וחוץ מכמה שניצלים וחבילת פיתות וקוביות קרח, אי אפשר למצוא בו שום דבר מעניין. בדרך כלל מעטרים את המדפים כל מיני גלילים בנייר כסף, או כוסות פלסטיק עטופות בניילון נצמד. צריך רק לשלוח יד, לשלוף משהו כזה ממעמקי המקפיא, להניח על השיש להפשרה של כמה דקות, ולהתענג.
הפעם אספר לכם על קציפת התות שמככבת אצלי מרגע שמופיעה בשוק סלסלת התותים הראשונה , ועד סוף סוף סוף העונה, כשהתותים כבר די חסרי טעם ואפילו מצ'וקמקים. למתכון הזה, זה ממש לא חשוב.
הקציפה הזאת היא קלה להכנה, מניבה כמות נכבדת, נשמרת לאורך זמן במקפיא, וטעימה שגעון.
יש למעדן הזה הרבה גירסאות להכנה. כולן בנויות על אותו עקרון, ונבדלות אחת מן השניה רק בתוספת של מרכיב קטן אחד או שניים. אני מכינה את הגירסה הפשוטה ביותר, כי היא הכי טעימה לי, אבל אל תתפלאו למצוא מתכונים שמוסיפים לה לימון, או שמנת מתוקה, או יין או מיץ תפוזים או ליקר/שרי וכו'..
ככה אני מכינה את הגירסה שלי:
קציפת תות
המצרכים
600 גרם (בערך, לא חייבים לדייק ) תות שדה אדום, בשל ורך.
1 כוס סוכר
חלבון אחד של ביצה גדולה.
אופן ההכנה
רוחצים את התותים
מורידים את העלים
שמים את כל כמות התותים בקערה של מעבד מזון, עם להב הפלדה.
מוסיפים לקערת המעבד את כוס הסוכר וחלבון הביצה.
מערבלים במהירות גבוהה במשך 5-6 דקות, עד שהכמות מוכפלת והופכת להיות ורודה ואוורירית.
מכינים 7-8 כוסות פלסטיק חד פעמיות, ובעזרת מצקת ממלאים אותן בקציפה הורודה.
כוסות הפלסטיק הן מטעמי נוחות, ורק לשימוש 'פנימי' של בני הבית. אם מתכוננים לאורחים, כמובן שכדאי לצקת לתוך כלים נאים להגשה. אני משתמשת בתבניות קרמיקה קטנות, כמו אלו שמגישים בהן סופלה במנות אישיות.
גוזרים ריבועים קטנים של פלסטיק נצמד, ומכסים בו את פתח הכוס או התבנית ומצמידים היטב.
דוחפים לפריזר.
הצעת ההגשה הכי מתאימה היא לאחר הפשרה של כחמש-עשר דקות על השיש, ואז המרקם המתקבל הוא כמין מוס חצי קפוא. אבל יש האוהבים לאכול ישר מן המקפיא, כמו ארטיק קפוא או סורבה, ולעומתם יש כאלה שאוהבים לתת לזה סיבוב קטן במיקרו, ולהתענג על מחית חלקלקה.
הכל הולך, זה טעים בכל צורה..
קרדיט למתכונים.נט
תהנו![]()






המצרכים

ציטוט ההודעה

