ציטוטים מצחיקים:
"אנחנו חושבים בכלליות, אבל אנו חיים בפרטים הקטנים."
"אם כולם חושבים אותו דבר, אף אחד לא חשב הרבה."
"המתוק אף פעם לא היה מתוק בלי החמוץ"
"אתם לא מסוגלים לתפוס כמה זה נפלא לא לעשות כלום. סתם ללכת ככה הלאה, להקשיב לכל הרחשים ולא להתרגש משום דבר"
"לפעמים סיגר הוא רק סתם סיגר"
"מוטב להדליק נר מלקונן על חושך"
"הנהרות יודעים: לא צריך למהר, בסוף הם יגיעו לשם - איך שלא יהיה"
"לא נכשלתי, רק מצאתי 10,000 דרכים בהם זה לא פועל."
"הדבר הכי חשוב הוא אף פעם לא להפסיק לשאול."
"היסטוריה היא גרסא של אירועי עבר עליהם הסכימו אנשים."
"אלו שאינם זוכרים את העבר סופם שיחזרו עליו."
"אנשים חכמים מדברים בגלל שיש להם משהו להגיד;טיפשים בגלל שהם חיבים להגיד משהו."
"תחילתה של חוכמה, היא הקריאה לדברים בשמותיהם."
"כדי להיות בטוח במשהו, צריך לדעת עליו הכל או לא לדעת עליו כלום."
"כשזה נוגע לאהבה, השכל אילם, הלב עיוור, וההיגיון בכלל לא קיים."
"אם ברצונך לגעת באושר, הפסק לשתות לחיי האהבה."
"ניצחון הוא נחלת המתמידים"
"אם אתה רוצה את הקשת בענן, אתה צריך לסבול גם את הגשם"
"בעידן של שינויים דרמטיים, הלומדים הם היורשים את העתיד, אלה שהפסיקו ללמוד מגלים, שהם חיים בעולם שאינו קיים עוד"
"זה סוג של כיף לעשות את הבלתי אפשרי."
"אל תגיד אין לי זמן, יש לך בדיוק את אותו מספר השעות ביממה שנתנו להלן קלר, לואי פסטר, מיכאלנגלו, לאונרדו דה וינצי, אלברט איינשטיין ואחרים."
"ברגע שגילית איזו מכפות הרגליים היא הכף הימנית, כבר אין לך הרבה התלבטויות בקשר למי מהן היא הכף השמאלית. ואז נותרת רק הבעיה באיזו מהן להתחיל לצעוד"
"את אשר קונן יופייך החריבו מעשייך"
"האדם מובחן משאר היצורים ביכולתו לצחוק"
"על כל עשר בדיחות רכשת לך מאה אויבים"
"הומור הוא הלבוש הטוב ביותר שאדם יכול ללבוש בחברה"
"נשים וחתולים תמיד יעשו מה שבא להם, כלבים וגברים תמיד יאלצו להתרגל לרעיון"
"אלו הם חייך, אתה הוא היחיד ששולט בהם. כשתבין זאת יהיה לך קל יותר להתמודד עם המכשולים בדרך."
"שום דבר אינו דורש תיקון כמו הרגלים של אחרים"
"כדי להבין את ה` צריך להיות ה`"
"האהבה היא רעידת אדמה פרטית"
"היופי הוא שלטון קצר מועד"
"הזמן הוא חייט שהתמחה בתיקונים"
"בשפה, כמו בחיים, צריך לדעת איפה לשים הדגשים"
"דמיון חשוב יותר מידע. ידע הוא מוגבל. דמיון יכול להפליג סביב העולם."
בדיחות יהודים:
יהודיה פולנית זקנה קמה באמצע טיסה לארה"ב וצועקת, יש כאן רופא ?! ישר קם בחור נחמד ורציני ניגש אליה מהר, ואומר לה : כן מה הבעיה ? אומרת לו, אתה רוצה אולי להכיר את הבת שלי ?
===
גירושים יהודיים
איש מבוגר ממיאמי מתקשר לבין שלו שחי בניו יורק ואומר לו:"אני מצטער להרוס לך את היום. אבל אני חייב לספר לך שאני ואמא שלך מתגרשים. 45 שנה של סבל זה מספיק! "
"אבא על מה אתה מדבר" צועק לו הבן בחזרה מהקו השני.
" אנחנו לא יכולים לסבול אחד את השני יותר" האבא עונה.
"נמאס לנו אחד מהשני ונמאס לי לדבר על זה אז תתקשר לאחותך שבשיקגו ותספר לה" והוא מנתק את הטלפון!.
מיד הבן מתקשר בבהלה לאחותו שמתפוצצת בטלפון! " נראה להם שהם מתגרשים!" היא צועקת "אני יטפל בזה! " . היא מתקשרת לאביה מיד וצועקת עליו "אתה לא מתגרש! אל תעשה שום דבר עד שאני מגיעה לשם! אני מתקשר עכשיו לאחי ושנינו ניהיה אצלכם מחר בבוקר! עד אז אתם לא עושים כלום. הבנת אותי?" ומנתקת.
האבא סוגר את הטלפון ומסתובב לאישתו "בסדר" הוא אומר "הם באים לפסח והם משלמים על הטיסה שלהם".
===
בלוויה של שוויגער כשהורידו את המיטה מהבית עומד החתן ודואג שיורידו את המיטה כמו שצריך ושיזהרו שלא תיפול השוויגער מהמיטה שאלו אותו מה אתה פתאום דואג כ"כ לשוויגער שלך הרי בינינו אנחנו יודעים כמה קיללת אותה הוא אומר להם שלא תשאלו היא כבר מתה לפני חצי שנה וכשהורידו את המיטה היא נפלה והתעוררה, אז הפעם דאגתי שהיא לא תיפול.
===
אתם מכירים את אותו אברך צעיר שהלך עם שני אבטיחים בידיו, וכשפגש אותו חברו אומר לו אתם זוג צעיר מה לך ול-2 אבטיחים, הוא עונה לו השוויגער שלי אמרה לי שבשביל אבטיח אחד היא מוכנה לתת חצי מהחיים שלה אז שיהיה שניים.
===
שלושה יהודים ששמם `רבינוביץ`, נפגשים.
וכל אחד רוצה להראות שהוא `רבינוביץ` יותר חשוב.
"הייתי באמריקה כשקנדי נבחר. הוא עמד בין אלפי אנשים, מיד הבחין בי ואמר לכולם `תראו את האיש הזה, רבינוביץ, הוא חבר טוב שאני רוצה שכל אמריקה תכיר`.
אומר הרבינוביץ השני: "זה, כלום. כשהייתי לאחרונה בלונדון, רכבה המלכה אליזבט בראש פרשיה, עצרה את כל החבורה והכריזה `תסתכלו על רבינוביץ. זה החבר הכי טוב שלי`.
אומר הרבינוביץ השלישי: "גם אתה כלום וגם אתה כלום. הנה, הייתי בותיקן ופגשתי את האפיפיור.
השיחה שלנו התארכה והתארכה והחשמנים כבר התקבצו במקום. פתאום אני שומע את אחד החשמנים שואל `מי זה האיש שמדבר עם רבינוביץ ?"
===
יהודי חוזר מטיול באפריקה, חמוץ כהרגלם של יהודים.
"נו, איך היה ?", שואלים אותו.
"אז ככה. הלכתי בג`ונגל ופתאום פגשתי אריה. הסתובבתי בבהלה כדי לברוח, ופתאום בא לקראתי נמר שטרף אותי".
"אבל אתה הרי חי !!!", אמרו לו.
"נו באמת, לזה אתם קוראים חיים ?"
===
זו הייתה שעת צהריים.
סיימתי כמה סידורים נחוצים בעיר, והתחלתי לצעוד חזרה בדרך לביתי.
פסעתי בנחת לאורך הרחוב המרכזי בעיר, נהנה מהשמש החמימה של סוף האביב.
הגעתי לתחנת האוטובוס שהיה אמור לקחת אותי לאזור מגוריי, והתיישבתי על הספסל בהמתנה.
סקרתי בעיניי את שאר העומדים בתחנה.
ישבה שם גברת עם סלים גדושים במצרכי מזון,נראית כאילו היא חוזרת מהקנייה השבועית בשוק,זוג מבוגר בגיל העמידה, אישה צעירה עם תינוק בעגלה ועוד שני חיילים.כולם ממתינים, כמוני, לאוטובוס שיגיע.
כעבור שתי דקות הגיעה לתחנה בחורה צעירה.
לא אתאר לכם אותה, אך אומר רק דבר אחד - כנראה צניעות לא הייתה בדיוק הצד החזק שלה.
היא הייתה יותר לא לבושה מאשר לבושה...
היא נעמדה לצד התחנה, ממתינה גם היא לאוטובוס.
הוצאתי מתיקי את העיתון והתחלתי לעיין בו.
מזווית העין קלטתי פתאום דמות מתקרבת מרחוק, לבושה בשחור.
חלפו עוד כמה שניות עד שאותו אדם התקרב לתחנה,
וממבט מקרוב הוא התגלה כחרדי, לבוש במעיל שחור ארוך וכובע, וזקן שחור מעטר את פניו. הוא הגיע אל התחנה,העיף מבט אל העומדים שם ועיניו נתקלו בבחורה.
הוא השפיל את מבטו וצעד שני צעדים לאחור.
הוא ניגש אל מאחורי התחנה ונכנס אל חנות ירקות ופירות שהייתה שם.
`כנראה הוא מעדיף להמתין שם לאוטובוס כדי לא להיכשל במראות לא צנועים`,חשבתי לעצמי,
אך למרבה ההפתעה הוא יצא משם כעבור דקה אחת בלבד,
אוחז בידו תפוח עץ גדול,אדום ומבריק.
הוא חזר אל התחנה ומכל העומדים שם ניגש דווקא אל הבחורה.
הוא הושיט לה את התפוח ואמר לה "קחי, זה בשבילך".
הבחורה הופתעה מאוד, לא מבינה מה הוא רוצה ממנה.
"בשבילי?",שאלה בתמיהה,"למה?",
מבטאת בזה את סימן השאלה שעמד במוחם של כל הנוכחים בתחנה,
שהאזינו דרוכים לדו שיח שהתקיים שם.
האיש הרים את מבטו, הסתכל בעיניה ואמר לה בחיוך:
"גם חווה לא ידעה שהיא ערומה עד שאכלה מהתפוח..." והלך.
===
בדיחה יהודית מספרת על שלושה מהגרים יהודים שנפגשים בנמל בהמבורג.
כדרכן של בדיחות, ואולי כדרכם של יהודים, הם מתחילים לשוחח. ``מניין יהודי?`` ,``לאן הולך יהודי?``
הראשון עונה שהוא מפליג לחפש את עתידו באמריקה,
השני נוסע דווקא לפלשתינה.
היהודי השלישי אומר שהוא החליט להגר לג`ונגלים של קניה.
``געוואלד, קניה?!`` נדהמים השניים, ``כל-כך רחוק?!``
``רחוק?`` הוא שואל ביובש, ``רחוק מאיפה?``
===
רופא יהודי צעיר, גאוות אמו, סיים התמחות ברפואה פלסטית באחד מבתי החולים הטובים של ניו-יורק ויצא להתנדב בשמורת אינדיאנים בניו-מכסיקו. כעבור שלושה שבועות הוא מתקשר לאמו הדואגת בברוקלין ומספר לה: אמא יקרה, בעוד שבוע אני מגיע הביתה עם ארוסתי החדשה, היא אידיאנית ושמה `כוכב זורח`. נחמד, אומרת אמא. גם לי יש עכשיו שם אינדיאני, ממשיך הדוקטור. מהיום אני מבקש שתכני אותי `צבי רץ`. נחמד מאד , עונה אמא. למען האמת, קובע הבן, אני חושב שגם את צריכה עכשיו שם אינדיאני. איזה צירוף מקרים. התפרצת לדלת פתוחה, יש לי כבר שם אינדיאני, משיבה אמא. באמת?, מתפלא הבן. אתה יכול לקרוא לי `יושבת שבעה`.
תודה לדופ
תהנו P:





ציטוט ההודעה


