אוקיי..האמ..אני בן 15 כיתה י'..
היא ואני כמו אחים, היא הילדה הכי שווה וחכמה בשיכבה..יענו כזאת שיש רק אחת בשיכבה? אז זאת היא.
סבבה?סבבה.
בכל מקרה, ז'-ט' היינו ביחד באותה כיתה..כיתה י' הפרידו בנינו..
ועכשיו היא התחילה להתרחק..
כאילו,סבבה.. הפסקתי להילחם על יחס ממנה כבר ממזמן...
אבל רבאק,
לפני חודש הייתי חולה שבוע ישבתי בבית.. לא היה לי פלא' אז היה אפשר לתפוס אותי רק דרך הטלפון של הבית..
חברים,ידידות כולם התקשרו..והיא?לא.. היא התביישה.
סבבה?סבבה.
לפני שבועיים הלכתי מכות עם מישהו,וזה גרר למצב שחצי שיכבה רבה נגד חצי שיכבה.. יענו היה בלאגן ענננננננק
וכולם שוב התקשרו לבית וזה ורק היא לא.. אז התקשרתי אלייה 'בשביל לדעת מה היה במת' ' דיברנו איזה 40 דק' והיא אמרה שהיא תתקשר מחר לבית..אני עד עכשיו מחכה למחר הזה.
אתמול בשיעור ספורט שיחקנו כדורגל קפצתי לנגיחה לא נפלתי טוב על הרגל פרקתי את אחת האצבעות ונפלתי על המרפק שברתי עצם באיזור שם..
ומה קיבלתי ממנה?במסן: "איך אתה מרגיש?","אני חייבת ללכת אני אדבר איתך עוד מעט.." והיום בבוקר שלחתי לה SMS שהפלא' פועל שוב בסדר (כי יומיים לפני הוא לא פעל טוב)
והיא שאלה שוב איך אני מרגיש ואמרה שתתקשר אחרי השיעור..
ושוב, עד עכשיו אני מחכה שהשיעור הזה יגמר..
ואני יודע שאם המצב היה הפוך, לא הייתי מתקשר.. הייתי מתייצב אצלה בבית..
אני לא כועס עלייה או משהו.. להיות כועס הפסקתי מזמן.
אני יותר..האמ..מאוכזב?כן.מאוכזב.. זאת המילה.
אגב,
'אהבה' היא מפגינה רק במסן/אייסיקיו.. בואו נגיד שאפעם לא יצא לי לקבל איזה חיבוק כזה אוהב שהוא לא של 'שלום' או 'להתראות'..סתם ככה.
אבל..שיהיה.
הייתי חייב לפרוק תסכול P:



ציטוט ההודעה





