פרק שלישי בסדרה המצויינת "לוחם בארבעה מימדים".
הפעם הנושא קצת אחר - הפן הריגשי. בהחלט שווה קריאה!
תיהנו!
לוחם בארבעה מימדים – מימד 3 מתוך 4
הכל בראש?
תקנו אותי אם אני טועה, אבל אימון במסגרת כלשהי של הכנה לצבא כרוך, בעיקר, בלנצח את עצמך שוב ושוב, כל אימון מחדש, כל ספרינט מחדש. כל מסע.
ואתם מצליחים. בהתחלה זה הקושי היה למצוא את הכוח להתגבר על השגרה וההרגלים ולצאת מהבית. בשלב הבא, לא להפסיק לרוץ, לא להישבר בספרינטים. לא להוריד ברכיים במצב 2 - כשכל הזמן, אותה המנטרה, אותו משפט ששב ועובר לכם מול העיניים:
הכל בראש.
במאמר הזה, שהוא החלק השלישי מתוך הארבעה, אני רוצה להוסיף מילה אחת למשפט הזה ולהמשיך להתפתח משם, אז בואו נדמיין איזה עתיד שסביר שיתממש עבור רובכם, מתישהו, אם כשתהיו חיילים במסלול ואם כצוערים בקורסי מפקדים או אפילו בפעילות מבצעית.
לילה עכשיו. לילה וקר. והתיק שוקל 40 קילו. ואתה צריך ללכת איתו עוד 20 או 30 קילומטרים. כשלעצמו, זה לא כל כך נורא, אבל לפני שעתיים הקצין שלכם הודיע לכם שהיחידה הוקפצה ואתה נשאר לעשות את השבת בבסיס. שמירות. וכן, הוא יודע שזה אומר שאתה בעצם סוגרים 28. והיום רק יום ראשון ויש לך עוד 5 לילות כמו זה לפני שתזכה לאכול שוב ארוחה שלא יצאה מקופסת שימורים.
אה, ושכחתי: השבוע, ציוותו אותך לבחור האחד בצוות שאתה לא סובל, 5 ניווטים, משקיעה ועד זריחה, עם אותו בן אדם. וזה לא רק "לסבול" אותו. צריך ללכת, לנווט ולהשלים ביחד משימות. אתה באמת לא מבין מה עשית שמגיע לך כל הרע הזה. אבל חכה, זה עוד לא הכל:
מתישהו השבוע, לא הרבה אחרי שתודיע לחברה שלך שאתה לא באים לשבת, היא תשאיר הודעה קולית במשיבון שלך, שמספרת לך שאתם נהדר. שממש כיף לה איתך. אבל גם שקצת נמאס לה. שהיא ממש לא יכולה לשבת בבית ולחכות לך לנצח. שזה נגמר.
ואז, כשתשב שבוז ומריר, תגלה ש:
כמעט הכל, בראש
יש דברים שהם בלב. וזה בדיוק הנושא של המאמר הזה – רגשות.
מה עושים כשמגלים שלא הכל בראש? את האתגרים של הגוף, אפשר לנצח. יוצאים לרוץ, לטפס, להרים, לסחוב... כל פעם דוחים את נקודת השבירה ומתישהו מבינים שאין באמת גבולות ושכל מה שחשבת שהוא בלתי אפשרי, פשוט דורש עוד קצת מאמץ.
סבבה, קניתי. אבל מה עושים עם שאר הדברים שמשפיעים עלינו? להיכנס למערכות יחסים ולהתייחס לכל פרידה כאל אימון? תקשיב למי שכבר ניסה – זה עולה יותר מדי כסף.
ואתה חשבתם שלהיות בנבחרת העלית של Excellent Training זו השקעה רצינית? חכה שתצטרך לקחת כל כמה ימים בת זוג חדשה לסושי ובתי קפה רק בשביל להתאמן על פרידות. בוא נדלג על זה וננסה ליצור לב חזק ומאומן, שלא דרך ריצה בעליות.
כמו בכל הסדרה, אציע רשימה של טיפים, ואתם תוכלו לברר עם עצמכם מה רלוונטי ומה לא, איפה כדאי להשקיע עוד קצת זמן ומה אתם כבר מבצעים ממילא.
o עם קצת עזרה מחברי:
ג'ון לנון, החיפושית שוחרת השלום בוודאי לא יהיה מרוצה שאני משתמש בציטוט שלו באתר של הכנה לצבא, אבל זו האמת – חברויות, בין אם מהבית או מהצבא, הן הפתרון לרוב הבעיות. חבר טוב ידע להוציא אותך ממצב רוח רע, להקשיב, לייעץ ולהיות שם כשצריך. חשוב לתחזק את החברויות האלו – אם זה להרים טלפון או לחגוג ביחד, תעשה כל מה שדרוש על מנת שברגע האמת חברים שלכם ידעו שאפשר לסמוך עליכם, וכמובן, ההפך.
o משפחה:
בואו נודה על האמת – הדבר האחד שלא משתנה - הקרקע היציבה ביותר בחיים שלנו - היא המשפחה שלנו. גם בחברויות ההדוקות ביותר סביר להניח שלא נצליח לשחזר את הקשרים המיוחדים שנרקמים בתוך משפחות. זה שהאהבה של אמא לבן אינה תלויה בדבר לא אומר שצריך לקחת את האהבה הזו כמובנה מאליה.
זה אומר להתאמץ להחזיר קצת אהבה בחזרה – פרחים לאמא, שיחת טלפון לאחים ולהקדיש לאבא כמה דקות בשביל לספר לו מה הולך איתך. זה לא הרבה לעשות וזה יבטיח שהקשרים יישארו איתנים ובריאים.
o אני אוהב אותך:
מתי בפעם האחרונה אמרתם את זה למישהו? זה לא חשוב אם זה אמא שלכם או המאמן שלכם – להביע אהבה ממלא את הלב. תעשו ניסוי, תתפסו מישהו שאתם אוהבים, ובלי קשר לשום דבר, רק בשביל לדעת מה קורה – תסתכלו לו בעיניים ותגידו לו או לה שאתם אוהבים אותו. את ההרגשה שתחושו שניכם אי אפשר להחליף ואי אפשר לחקות.
אם לחזור לחיפושיות... All you need is love.
o אנשים מנצחים:
קרה לך פעם שפגשת בן אדם שהשיחה איתו גרמה לך להרגיש ממש טוב? כאילו הרגע "הטעינו" אותך באנרגיות? קרה לך ששיחה עם בן אדם לימדה אותך משהו, העשירה אותך? קרה שהרגשת שרק מלהיות ליד אותו בן אדם אתה נהיה טוב יותר? אלו בדיוק האנשים שאתה רוצה קרוב אליך ברגעים הקשים. תמצא אותם ושמור עליהם קרובים.
o יש לך חברה?
אין דבר שממלא את הלב יותר ממערכת יחסית עמוקה ומשמעותית עם מישהו או מישהי. אם יש לך מישהי כזו בחיים, זה הזמן לשלוח לה פרחים או להזמין אותה לארוחת ערב. אולי אפילו טיול קטן בים. קח את הזמן ותספר לאותו אדם קרוב מה עובר עליך. מה אתה מרגיש. תנסה להגיע עמוק יותר מאשר רק לספר "מה עשית היום", חפש לדבר על הרגשות, לא רק על המעשים. תרשה לעצמך להניח את האגו בצד ולהיפתח באמת.
זה יותר קשר מבוחן 10' בדיונה אבל חשוב לא פחות.
o להתרחק מסביבה שלילית:
קורה שאדם לא רוצה להגיע למקום מסוים רק בגלל שיהיה שם מישהו שגורם לו להרגיש רע. תמיד יש את האחד הזה שלא רוצים לעבוד איתו במשמרת, שלא רוצים לשבת ללמוד אתו. הבן אדם שהוא ההפך מאותו אחד שממלא אותך – רק להיות לידו מוציא ממך את כל הרע שבך. יש פטנט נגד זה: פשוט להימנע מלהיות בסביבה כזו. לא לימודים, לא עבודה, לא כלום. אין שום סיבה להיות בסביבתם של אנשים שמושכים אתכם למטה וגורמים לכם להרגיש מחורבן.
o תודה:
"תודה" זה יותר מנימוסים. זו חובה מוסרית: אם אתה בריא, מתאמן ומתעסק בחלקה העליון של פירמידת הצרים של מאסלו, קח רגע בשביל להגיד תודה.
אם זה מרגיש לך מיותר, צא לחצי יום בבית לווינשטיין או אחת משכונות המצוקה באזור מגוריך ואז אני בטוח שתתחיל להבין כמה אתה בר מזל.
o תבין: אתה האחראי למצב הרוח שלך, ולא אף אחד אחר:
אם אתה מוצא את עצמך מבואס מדברים ש"עשו לך", אם אתה חי בתחושה תמידית של "קורבנות" ומוצא את עצמך שואל שאלות כמו: "איך יכול להיות שהם משאירים אותנו שבת?", "איך יכול להיות שהיא נפרדת ממני?", "מה עשיתי שזה מגיע לי?" וכו', אז כנראה שהגיע הגיע השעה ל"בדק בית" רציני. נא להפנים: אתה, ורק אתה, אחראי לאיך שאתה מרגיש.
ולסיכום, אנו מבינים עכשיו שהלב יכול להרגיש הרבה יותר משהשכל יכול להיות הגיוני.
כל הניסיונות שלנו לבודד את המשתנים הקשורים לבריאות גופנית ונפשית נועדו לכישלון.
אי אפשר להעמיד פנים שהדברים לא קשורים ושאפשר לאמן רכיב אחד ולהזניח את השאר ועדיין להשיג הצלחה בצורה רציפה. כשאתה מסיים אימון טוב, את מרגיש גוף מותש, רגליים כואבות ולב מחייך. זה, בקצרה, הקשר בין רגשות להכנה לצבא.
"מי שמסוגל לאלף את ליבו, מסוגל לכבוש את העולם" (פאולו קואלו).
לוחם בארבעה מימדים - חלק 3
ציטוט ההודעה
