זה קורה לי כל הזמן.
מרוב שאני מחכה למחר (מחר אעשה ככה וככה, זה וזה, ככה וככה) אני לא נירדם באותו יום.
למשל היום לא ארדם, כי רק עכשיו על זה.
אחכה למחר [יום רביעי], וברגע שיגיע - אעשה את כל מה שתיכננתי.
ניסיתי לספר על זה למישהו, לכתוב על דף, במחשב. לא עוזר.
ניסיתי להסיר את דעתי, לא עוזר.
מרוב הציפיה למחר אני כ"כ מתרגש כ"כ מחכה ורוצה שיגיע - אני לא נירדם.
זה קורה לי המון, המון.
זה כמו שלפני טיול שנתי קטלני אתם לא נירדמים? אצלי זה כמעט תמיד.
אבל לא סתם. אלא כאשר אני מתכנן משהו ולא יכול לחכות לו.
ולמה זה קורה כמעט בקביעות? כי אני מתכנן המון דברים, כמעט תמיד. דברים גדולים.
לרוב אני מבצע אותם, אלא אם אני נישבר ונירדם בבוקר.
מה אתם חושבים? אני יודע שזה לא בריא ולא טוב לא לישון יום שלם.
אבל מה לעשות? זה משהו טבעי אני יודע, יש את זה לכולם. זה כמו היום לפני הגיוס.
אבל מה יש לעשות?



ציטוט ההודעה

