[כתבה] מסכמים עשור: מותק, המשחק התמסחר
מסכמים עשור: מותק, המשחק התמסחר
Modern Warfare 2. שיא המסחור - אבל זה לא בהכרח אסון
במהלך העשור האחרון הפכו משחקי הוידאו מהילד הרע של תעשיית הבידור למוצרים רווחיים והשקעה כמעט בטוחה לתאגידי הענק. נכון, התמסחרנו - אבל מי אמר שזה רע?פרסום
במהלך השבוע נעלה בכל יום טור אישי מאת אחד מכתבי ועורכי גיימר. כל אחד מהם התבקש לסכם את העשור לפי ראות עיניו: לבחור את המשחקים הגדולים, הרגעים הגדולים, התופעות החשובות ביותר. כמו כן נפרסם היום את בחירותיכם למשחק העשור, כפי שנאספו במסגרת סקר הגולשים של גיימר.
קצת קשה להאמין, אבל בתחילת העשור הנוכחי משחקי הוידאו עדיין נחשבו לילד הרע, הקופצני והמפוזר של תעשיית הבידור. הם כבר היו מוצרים מושקעים, מרשימים ואיכותיים, אך חסרה בהם החוקיות שמלווה כל סרט קולנוע או אלבום מוזיקה חדש בדרכו אל הקהל - השיטה שבעזרתה הופכים אמנות לעסק.
כל זה השתנה עמוקות, בעיקר במהלך החצי השני של העשור. חברות המשחקים הבינוניות הפכו לגדולות, וחברות המשחקים הגדולות הפכו לענקיות. Modern Warfare 2, משחק הוידאו המצליח ביותר של 2009, יכול להתחרות ברווחיו מול כל סרט קולנוע הוליוודי. וזו עוד הייתה שנה חלשה יחסית. ב-2008 נשברו כל השיאים, ונדמה שמפתחי המשחקים סוף-סוף הבינו את הקסם, הבינו איך הופכים ערימות של קוד למשחקים איכותיים ולהצלחה בטוחה.
למילה "התמסחרות" יש איזו קונוטציה רעה, שאינה בהכרח מוצדקת. עצם העובדה שתעשיית הגיימינג מצאה לעצמה ביסוס כלכלי הולם היא לא חדשות רעות. משחקי הדור הנוכחי עולים הרבה כסף, ולעולם לא היינו מגיעים לרמות של גימור וליטוש כמו אלו שב-Uncharted 2 או ב-Grand Theft Auto IV אילולא היו המשקיעים משוכנעים בכך שבסופו של דבר, האיכות הזו תהפוך אותם לעשירים עוד יותר. נכון, המירוץ אחרי הרווחים הוליד גם תופעות פחות חיוביות, כגון אין-ספור משחקי המשך מיותרים וחבילות הרחבה מיותרות עוד יותר, אך נדמה לי בחישוב הכולל, יצאנו מנצחים.
Uncharted 2. משחק שכזה אי אפשר להפיק בלי הרבה הרבה (הרבה) כסף צילום : יח'צ
Shadow of the Colossus
זאת ועוד, רק עכשיו - כשיש לנו תעשייה רווחית ומצליחה - אפשר גם להגדיר בקלות יחסית את היצירות יוצאות הדופן, אלו שעומד מאחוריהם הרבה יותר מהרצון לרווח מהיר. אני לא מדברת דווקא על היוצרים העצמאיים, שמנסים להסתדר מחוץ למערכת העסקית הזו מטעמים כאלה או אחרים. גם חברות המשחקים הגדולות שותפות מידי פעם בהפקות אמנותיות, כאלו שאולי לא מחזירות את עצמן בטווח המיידי (או בכלל...). כמו האולפנים הגדולים של הוליווד, שמידי פעם נותנים גב כלכלי גם ליוצרים מקוריים ושונים, כך גם בתעשיית הגיימינג נמצא המקום למוצרים פורצי דרך. זה לא היה חייב להיות כך, ויש בהחלט סיבה להתגאות.
הזכרתי כבר את Uncharted 2 של סוני, אך חברת המשחקים היפנית הייתה שותפה במהלך העשור הנוכחי בפיתוחם של שתי יצירות מופת קיצוניות הרבה יותר: ICO ו-Shadow of the Colossus. שניהם משחקים "ארס פואטיים", "רפלקטיביים", איך שלא תבחרו לקרוא לזה: משחקים על משחקים. עצם החוקיות הקשיחה של תעשיית הגיימינג עומדת במוקד ההרפתקאות שאותן הצוות של ICO יצר עבורנו. כמובן שגם טכנולוגיה יוצאת דופן, שהופכת את הכותרים הללו ליצירות ויזואליות ולא רק נראטיביות, לא מזיקה.
בראי ההיסטוריה, יש לא מעט שיטענו כי התמסחרותה של המוזיקה, הציור או הארכיטקטורה, הרסו לעד את האמנויות הללו. זה לא קרה בקולנוע, ובסוף העשור הזה ניתן גם להכריז שזה לא קרה למשחקים. למרות הכל, הבמאים, המעצבים והתסריטאים של תעשיית הבידור האינטראקטיבי עדיין מרשים לעצמם להיות מקוריים, חדשניים ונועזים. הם גם מרוויחים היום לא מעט כסף. זו ממש לא סיבה לדאוג.
ציטוט ההודעה
