בס"ד

טוב המשכתי לדף ה,כי דף ג וד הם דפים מסובכים ואין לי הרבה זמן כרגע אז כידי שלפחות יהיה משהו אז המשכתי בדף ה,שהוא דף קל להבין אותו.בעז"ה בלי נדר אני יפרסם גם את דף ג ודף ד בעוד כמה ימים.

מקרא:
צבע כתום - דברי משנה
כחול - דברי גמרא
שחור - פירושים
חום - הערות

____________________________

א''ר אמר רבי לוי בר חמא כך אמר ר''ש רבי שמעון בן לקיש לעולם ירגיז אדם את ה יצר טוב על יצר הרע שנא' {תהילים ד-ה} רגזו ואל תחטאו אמר רבי שמעון תמיד ירגיז האדם(יעורר) את היצר הטוב על היצר הרע שלו כידי שיהיה בינהם מלחמה,שאם לא יהיה בינהם מלחמה היצר הרע יכול לפעול בלי שנשים לב ואם הם ילחמו(יריבו) היצר הרע כביכול יתעסק בריב עם היצר הטוב וכך ימנע העבירה. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה אם ניצח היצר הטוב את היצר הרע מוטב,אם לא יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב אם לימוד התורה ניצח את היר הרע , מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע ואם לא יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב אם קריאת שמע ניצחה את היצר הרע מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה ואם לא יזכור לו את יום המיתה שנאמר ודומו סלה הכוונה שבהתחלה ירגיז את היצר הטוב על היצר הרע אם עדיין היצר הרע לא נרגע ילמד תורה אם לא ניצחו יקרא קריאת שמע ואם לא עזר יזכיר לו את יום המיתה. וא''ר ואמר רבי לוי בר חמא כך אמר ר' שמעון בן לקיש מאי מה כוונות הפסוק דכתיב {שמות כד-יב} ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם לוחות אלו עשרת הדברות הכוונה שבפסוק רשום לוחות הכוונה לעשרת הדיברות תורה זה מקרא חמישה חומשי תורה והמצוה זו משנה אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים להורותם זה גמרא ופסוק זה מלמד מלמד שכולם נתנו למשה מסיני שעשרת הדיברות,חמשת חומשי תורה,נביאים כתובים משנה וגמרא.כל אלה קיבל משה בהר סיני:א''ר אמר רבי יצחק כל הקורא ק''ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו אוחז בחרב שחדה משני הצדדים ויכול להכות בה מזיקין מכל הכיוונים שנאמר {תהילים קמט-ו} רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם שואלת הגמרא:מאי משמע כיצד יודעים שפסוק זה מדבר על ק"ש שעל המיטה? אמר מר זוטרא ואיתימא ויש אומרים שאמר זאת רב אשי מרישא דענינא מתחילת העניין זה נשמע כך דכתיב שכתוב{תהילים קמט-ה} יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם רמז הקורא ק"ש על משכבו וכתיב בתריה ורשום בפסוק אחריו רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם לפי הפסוק שלפני מבינים שהכוונה לק"ש על המיטה. ואמר רבי יצחק כל הקורא קריאת שמע על מטתו מזיקין בדילין הימנו מזיקים עוזבים אותו שנאמר {איוב ה-ז} ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא תורה הכוונה במילה "עוף" היא לתורה שנאמר {משלי כג-ה} התעיף עיניך בו ואיננו הכוונה שאם תסגור עיניך מלימוד תורה מיד הלימוד משתכך ולכן נאמר התעיף והכוונה במילה "עוף" היא לתורה ואין רשף אלא מזיקין והכוונה במילה "רשף" היא למזיקין שנאמר {דברים לב-כד} מזי רעב ולחומי רשף וקטב מרירי קטב מרירי הוא שם של שד ומכאן שגם רשף הוא שם של שד ולכן רשף הכוונה למזיקים. אמר רבי שמעון בן לקיש כל העוסק בתורה יסורין בדילין הימנו כל העוסק בתורה יסורים נעלמים ממנו שנאמר ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא תורה שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו ואין רשף אלא יסורין שנאמר מזי רעב ולחומי רשף הכוונה במילה עוף היא לתורה והכוונה במילה רשף היא ליסורים,מזי רעב,כיוון שרעב זה יסורים ורשף סמוך לו נמצא שהכוונה ברשף היא ליסורים אמר ליה לרבי שמעון שאמר על היסורים רבי יוחנן הא דבר זה שהתורה מגינה מפני יסורים אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו הכוונה לילדים שלא למדו עוד את ספר איוב,שהרי פסוק ברור בתורה הוא שנאמר {שמות טו-כו} ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך אלא אלא כך יש לדרוש במדרש זה כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק כל מי שיש לו זמן פנוי שאין לו עיסוקים מיוחדים ויכול ללמוד תורה ולא לומד תורה אלא מנצל את הזמן לדברי הבל הקב''ה מביא עליו יסורין מכוערין יסורים קשים ועוכרין אותו ומשבשים לו את צלילות דעתו שנא' {תהילים לט-ג} נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר שאם החשתי מטוב,אזי שכאבי נעלם ואין טוב אלא תורה ואין דבר יותר טוב מהתורה שנאמר {משלי ד-ב} כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו.הפסוק נדרש בעוד אופן אמר רבי זירא ואיתימא ויש אומרים שאמר רבי חנינא בר פפא בא וראה שלא כמדת הקב''ה מדת בשר ודם אני יתן לך הוכחה שמידת הקב"ה היא לא כמידת בני האדם מדת בשר ודם זה כאשר אדם מוכר חפץ לחבירו מוכר עצב ולוקח שמח אדם מוכר חפץ לחבירו המוכר עצוב על זה שהחפץ לא שלו יותר ולוקח החפץ שמח כי הוא הרויח עוד חפץ אבל הקב''ה אינו כן אבל אם הקב"ה זה לא ככה נתן להם תורה לישראל ושמח הקב"ה נתן תורה לישראל ושמח שהוא נתן להם את התורה שנא' כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו.ועוד בענין יסורים נאמר: אמר רבא ואיתימא ויש אומרים שאמר רב חסדא אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו אם האדם רואים שבאים עליו יסורים שיבדוק את מעשיו,ואם יש עבירה שעליה יכולים לקבל יסורים יחזור בתשובה שנא' {איכה ג-מ} נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה' פשפש ולא מצא בדק ולא מצא עבירה שביכולת להביא יסורים יתלה בבטול תורה יתלה את היסורים בעוון ביטול התורה שנאמר {תהילים צד-יב} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו אשרי הגבר שבאים עליו יסורים ובזכותן הוא חוזר בתשובה ומתחזק בלימוד התורה ואם תלה ולא מצא אם תלה בביטול תורה ולא מצא שום עוון שביכולתו להביא יסורין בידוע שיסורין של אהבה הם ידע שהיסורים שבאו אליו הם יסורי אהבה,שהקב"ה נותן לו יסוריים בלא עוון כידי שיחשב לו לזכויות לעולם הבא שנאמר {משלי ג-יב} כי את אשר יאהב ה' יוכיח.ועוד בעניין: אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא כל מי שהקב''ה חפץ בו אוהבו ורוצה להרבות שכרו מדכאו ביסורין שנאמר {ישעיה נג-י} וה' חפץ דכאו החלי כל מי שהקב"ה אוהב אותו מדכאו אותו ביסורי מחלה יכול אפילו לא קבלם מאהבה יכול לקבל זכויות מהיסורים גם אם לא קיבלם מאהבה? תלמוד לומר {ישעיה נג-י} אם תשים אשם נפשו מה אשם לדעת שקרבן לא מקריבים אם להבעלים לא מסכימים להקריב אף יסורין לדעת אף יסורים תלויים במקבל היסוריים שאם הוא מקבל את היסורים מהאהבה מקבל שכרן ואם קבלם באהבה מה שכרו {ישעיה נג-י} יראה זרע יאריך ימים ולא עוד אלא שתלמודו מתקיים כפשוטו בידו שנא' {ישעיה נג-י} וחפץ ה' בידו יצלח וגם בתורה שנאמר "וכל חפציך לא ישוו בה" בידו יצליח פליגי בה נחלקו בהגדרת יסורי אהבה רבי יעקב בר אידי ורבי אחא בר חנינא חד אמר לא נאמר מי כי לא ידוע מה אמר כל אחד אלו הם יסורין של אהבה כל שאין בהן בטול תורה יסורים של אהבה הם יסורים שאינם גורמים לביטול תורה שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו וחד אמר אלו הם יסורין של אהבה כל שאין בהן בטול תפלה ואחד אמר יסורים של אהבה הם יסורים שאין בהם ביטול תפילה שנאמר {תהילים סו-כ} ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי שלא הסיר את יכולת התפילה אמר להו אמרו להם רבי אבא בריה דר' חייא בר אבא הכי אמר ר' חייא בר אבא א''ר אמר רבי יוחנן אלו ואלו יסורין של אהבה גם יסורים שאין בהם ביטול תורה וגם יסורים שאין בהם ביטול תפילה יסורי אהבה הם הן שנאמר כי את אשר יאהב ה' יוכיח אלא מה ת''ל תלמוד לומר ומתורתך תלמדנו שהרי אין בהם ביטול תורה?אלא אין הפסוק מדבר על יסורי אהבה אלא על יסורים הממתיקים עוונות אל תקרי תלמדנו בלשון יחיד שנאמר רק על המתייסר אלא תלמדנו על הרבים כלומר דבר זה חשיבות היסורים שממתיקים את העוונות מתורתך תלמדנו ק''ו קל וחומר משן ועין מעבד שרבו הוציא לו שן או עין שהוא יוצא לחירות מה שן ועין שהן אחד מאבריו של אדם מה שן או עין שהם רק איבר אחד של האדם הכה האדון את עבדו הכנעני עבד יוצא בהן לחרות יסורין שממרקין יסורים שאדון כל גופו של אדם על אחת כמה וכמה שאדם יוצא על ידם לחרות מחטאיו.עד כאן סוף דף ה עמוד א