גמרא| מסכת ברכות דף ה - עמוד ב'
בס"ד
ממשיכים בעניין היסורים: תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנן אלא ע''י יסורין כל שלושת המתנות שמוזכרות נקנו ע"י יסורים אלו הן תורה וארץ ישראל והעולם הבא תורה מנין איך יודעים שתורה ניקנת ע"י יסורים? שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו שמתייסר וזוכה בעקבות כך לתורה ארץ ישראל איך יודעים שארץ ישראל ניתנה ע"י יסורים? דכתיב {דברים ח-ה} כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך וכתיב בתריה וכתוב אחריו כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה ומכרן לומדים שע"י יסורים מקבלים ארץ טובה העולם הבא ואיך יודעים שהעולם הבא נקנה ע"י יסורים? דכתיב {משלי ו-כג} כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר "דרך חיים" זה העולם הבא וזוכה לכך בעזרת תוכחות מוסר שאלו הם היסורים בעולם הזה. תני תנא אמר אמורא אחד שעסק בברייתות קמיה דר' יוחנן כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים וקובר את בניו מוחלין לו על כל עונותיו כל העוסק בשלושה מוחלים לו על כל עוונותיו אמר ליה אמר לו רבי יוחנן בשלמא תורה וגמילות חסדים מסכים אני איתך שהעוסק בתורה ובגמילות חסדים מוחלים לו על כל עוונותיו דכתיב {משלי טז-ו} בחסד ואמת יכופר עון חסד זו גמילות חסדים שנאמר {משלי כא-כא} רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד אמת זו תורה שנאמר {משלי כג-כג} אמת קנה ואל תמכור שזה עוסק בתורה,מצאנו שגמילות חסדים ותורה מכפרים על עוונות אלא אבל הקובר את בניו מנין מהיכן מביא שדבר זה מכפר עוונות? תנא ליה ההוא סבא אמר לו זקן אחד משום ר' שמעון בן יוחאי אתיא נלמד בגזרה שווה עון עון כתיב הכא ובפסוק המוזכר בחסד ואמת יכופר עון וכתיב התם {ירמיה לב-יח} ומשלם עון אבות אל חיק בניהם בתורתנו הקדושה ,התורה מקפידה לצמצם מילים ולכל מילה יש משעמות,אנו למדים מר' שמעון בר יוחאי שבתורה רשום פעמיים אותה מילה אז יש לה ערך שווה כאילו המשמעות של הפסוק שווה בשתי המקומות ושרשום "בחסד ואמת יכופא עוון" שזה התורה וגמילות החסדים ובמקום אחר שרשום גם עוון "ומשלם עוון אבות אל חיק בינהם" זאת אומרת שהמשמעות שווה וכך גם שאב קובר את בניו ח"ו אז מתכפר לו כל עוונותיו.א''ר אמר רבי יוחנן נגעים מחלות עור ופצעים,כגון צרעת ובנים בנים שמתים בחייו ח"ו אינן יסורין של אהבה שואלת הגמרא: ונגעים לא וכי אינן יסורים של אהבה? והתניא כל מי שיש בו אחד מארבעה מראות נגעים הללו אינן אלא מזבח כפרה יסורים אלו מכפרים עוונות,ואם הם מכפרים עוונות ודאי שהם יסורי אהבה,מתרצת הגמרא: מזבח כפרה הוו אכן יסורים אלו מכפרים על עוונות יסורין של אהבה לא הוו אבל יסורים אלו לא יסורי אהבה ואב''א ואי בעית אימא,ואם תרצה לומר הא לן זה גם לנו(בני בבל) והא להו וגם להם,מי שגר בארץ ישראל,שכן אם למישהו בישראל יש צרעת מגרשים אותו שלוש מחנות ומכיוון הבושה הרבה אין זה יסורים של אהבה. ואי בעית אימא ואם תרצה לומר הא בצנעא פצעים שנמצאים מתחת לבגדיו ולא מוגלים אלו יסורי אהבה הא בפרהסיא יסורים שנמצאים במקום גלוי ומוראה אלה אינם יסורי אהבה מכיוון הבושה.ושואלת הגמרא: ובנים לא וכי אינם יסורים של אהבה? היכי דמי וכיצד מדובר אילימא אם תאמר דהוו להו ומתו והא א''ר יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר זוהי עצם מבני העשירי,לרבי יוחנן נפטרו עשר בניו כשהוא היה בחיים,והיה רגיל לשאת עימו עצם של בנו העשירי ולנחם בכך את מי שמת לו בן.ואם לאדם גדול כמו רבי יוחנן נפטרו עשרה בניו ודאי שאלה יסורי אהבה.עונה הגמרא: אלא הא כשאמרו שבנים אינם יסורי אהבה דלא הוו ליה כלל הכוונה שלא היו לו בנים כלל והא דהוו ליה ומתו ושמצאנו שמיתת בנים הם יסורי אהבה,הכוונה לראות את מיתת הבנים ואם אין לאדם כלל בנים אין זה יסורי אהבה. רבי חייא בר אבא חלש נחלה על לגביה ר' יוחנן נכנס אליו רבי יוחנן לבקרו א''ל אמר לו חביבין עליך יסורין שבזכותם תקבל שכר? א''ל רבי חייא ענה לרבי יוחנן לא הן ולא שכרן עדיף שלא אקבל יסורים ולא אקבל שכרם א''ל אמר לו רבי יוחנן הב לי ידך יהב ליה ידיה ואוקמיה תן לי את ידך,רבי יוחנן הקים אותו והבריא.ר' יוחנן חלש חלה על לגביה בא לבקרו ר' חנינא א''ל אמר לו חביבין עליך יסורין א''ל אמר לו רבי יוחנן לא הן ולא שכרן א''ל אמר לו ר' חנינא הב לי ידך תביא לי את ידך יהב ליה ידיה ואוקמיה ר' חנינא הקים את ר' יוחנן והוא הבריא.שואלת הגמרא: אמאי הוצרך ר' יוחנן שר' חנינא יקים אותו? לוקים ר' יוחנן לנפשיה כפי שעשה זאת לר' חיים,שואלת הגמרא,למה היה צריך ר' יוחנן שיעמידו אותו?אלא הוא עזר לר' חיים להבריא אז הוא היה יכול להבריא את עצמו.מתרצת הגמרא: אמרי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים גם הצדיק צריך שיושיעו אותו אחרים מן היסורים,כך שגם הוא נזדקק לאחרים רבי אליעזר חלש חלה על לגביה רבי יוחנן בא לבקרו חזא דהוה קא גני בבית אפל ראה ר' יוחנן שהוא שוכב בבית חשוך גלייה לדרעיה גילה ר' יוחנן את זרועו ונפל נהורא ונעשה אור בבית חזייה דהוה ראה רבי יוחנן קא בכי ר' אליעזר שר' אליעזר בוכה א''ל אמר לו,ר' יוחנן לר' אליעזר אמאי קא בכית מדוע אתה בוכה? אי משום תורה דלא אפשת אם בגלל שלא למדת תורה הרבה כרצונך?הרי שנינו במשנה[מנוחות קי א] אחד המרבה בקורבנות ואחד הממעיט בקורבנות,שניהם חשובים לקב"ה ובלבד שיכוין לבו לשמים כך גם לגבי התורה,אם למדת תורה וכיוונת לשם שמיים אין לך על מה להצטער ואי משום מזוני ואם בכיתה משום מזונות לא כל אדם זוכה לשתי שלחנות גם לתודה וגם לעשיריות,וכיוון שזיכת לתודה,מה יש לך להצטער? ואי משום בני ואם בגלל שהיו לך בנים ומתו דין גרמא דעשיראה ביר זהו העצם של בני העשירי א''ל אמר לו ר' אליעזר להאי שופרא דבלי בעפרא קא בכינא איני בוכה על גורלי,אני בוכה על האדם הזה(רבי יוחנן) שבסופו עתיד להיקבר בעפר א''ל אמר לו רבי יוחנן על דא ודאי קא בכית על כך בודאי יש לבכות ובכו תרוייהו ובכה איתו אדהכי והכי בינתיים א''ל אמר לו ר' יוחנן חביבין עליך יסורין א''ל אמר לו ר' אליעזר לא הן ולא שכרן א''ל הב לי ידך יהב ליה ידיה ואוקמיה אמר לו תביא לי את ידך,ר' יוחנן הקים אותו והבריא.רב הונא תקיפו החמיצו ליה ארבע מאה דני דחמרא ארבע מאות חביות יין על לגביה נכנס אליו רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא ורבנן ואמרי לה ואמר לו שניכנסו אצלו רב אדא בר אהבה ורבנן ואמרו ליה ואמרו לר' הונא לעיין מר במיליה לבדוק את מעשיו,יבדוק מה יש לו לתקן אמר להו אמר להם ומי חשידנא בעינייכו ואתם חושדים בי שחטאתי? אמרו ליה אמרו לו מי חשיד קב''ה דעביד דינא בלא דינא ואתה חושד בקב"ה שהביא לך יסורים בלא עוונות? אמר להו אמר להם אי איכא מאן דשמיע עלי מלתא לימא אם מישהו שמע משהו שעלי לתקן שיאמר לי אמרו ליה אמרו לו הכי שמיע לן דלא יהיב מר שבישא לאריסיה שמענו שלא נתת לאריס שעבד אצלך חלק מענפי הגפן כפי שפסקת עימו אמר להו אמר להם מי קא שביק לי מידי מיניה וכי הוא משאיר לי משהו מענפי הגפן? הא קא גניב ליה כוליה הוא כבר גנב מהחלק שלי יותר ממה שמגיע לו לכן אני נותן לו פחות ממה שסיכמנו אמרו ליה אמרו לו היינו דאמרי אינשי המורגל בפי האנשים לומר בתר גנבא גנוב וטעמא טעים הגונב מן הגנב גם לו יש טעם של גנבה אמר להו אמר להם קבילנא עלי דיהיבנא ליה מקבל אני עלי לתת לאריס כמות כמו במוסכם איכא דאמרי הדר חלא והוה חמרא יש אומרים שהחומץ נמתק וחזר חזרה ליין ואיכא דאמרי אייקר חלא ואיזדבן בדמי דחמרא ויש אומרים שהחומץ התייקר וכך ניצל מהפסד:סוף מסכת ברכות דף ה - עמוד ב'
ציטוט ההודעה
